לֹא תִנָּשֵׂא לַכְּהֻנָּה. דִּכְתִיב (יחֶזְקֵאל מד) מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל יִקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, [וּכְשֶׁאִמָּהּ] מִיִּשְׂרָאֵל קָרֵינָא בָהּ מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, דְּמַשְׁמַע וַאֲפִלּוּ מִקְצַת זֶרַע. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל בְּדִיעָבַד אִם נָשָׂא אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, וּבָנֶיהָ כְּשֵׁרִים אֲפִלּוּ לִהְיוֹת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים: הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס. הַמְּמֻנֶּה עַל הַיְתוֹמִים, בֵּין שֶׁמִּנּוּהוּ בֵּית דִּין בֵּין שֶׁמִּנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים. אַפּוֹטְרוֹפּוֹס אֲבִי הַקְּטַנִּים, בִּלְשׁוֹן רוֹמִי קוֹרִין לְאָב פאטי"ר וְלִקְטַנִּים פו"ס: וְהַשָּׁלִיחַ. שֶׁלִּקְּטָן מִתְּחִלָּה לְשָׁלְחָן בְּיַד אַחֵר, אָז מָצֵי לְמִשְׁלְחִינְהוּ, אֲבָל לִקְּטָן לַהֲבִיאָן הוּא עַצְמוֹ לֹא מָצֵי לְמִשְׁלְחִינְהוּ, שֶׁכָּל בִּכּוּרִים שֶׁנִּרְאוּ לִקְרִיאָה אֵינָן נִתָּנִים אֶלָּא בִּקְרִיאָה: וְהָאִשָּׁה. אֲבָל אִם יֵשׁ לָהּ בַּעַל, בַּעֲלָהּ מֵבִיא וְקוֹרֵא, דִּכְתִיב (דְּבָרִים כו) אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ, מְלַמֵּד שֶׁאָדָם מֵבִיא בִּכּוּרֵי אִשְׁתּוֹ וְקוֹרֵא: שֶׁאֵין יְכוֹלִין לוֹמַר אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי. שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ לַנְּקֵבוֹת. וּכְתִיב (בְּמִדְבָּר כו) אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו, עַד שֶׁיִּהְיֶה וַדַּאי אִישׁ:

מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. מְסַפְּקָא לֵיהּ לְתַנָּא קַמָּא אִי קָנָה קַרְקַע אִי לֹא, הִלְכָּךְ מֵבִיא מִסָּפֵק וְאֵינוֹ קוֹרֵא מִסָּפֵק. וְדַוְקָא שְׁתֵּי אִילָנוֹת, אֲבָל שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת כֻּלֵּי עַלְמָא מוֹדוּ דְּקָנָה קַרְקַע וּמֵבִיא וְקוֹרֵא, כְּדִתְנַן בְּסוֹף פִּרְקִין: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מֵבִיא וְקוֹרֵא. דְּסָבַר הַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת נַמִּי קָנָה קַרְקַע שֶׁתַּחְתֵּיהֶם וְחוּצָה לָהֶם כִּמְלֹא אוֹרֶה וְסַלּו. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: יָבַשׁ הַמַּעְיָן. שֶׁהָאִילָן חַי וְגָדֵל מִמֶּנּוּ: וְנִקְצַץ הָאִילָן. וְהוּא שֶׁיָּבַשׁ וְנִקְצַץ קֹדֶם שֶׁהִפְרִישׁ בִּכּוּרִים, אֲבָל אִם הִפְרִישׁ קֹדֶם, הוֹאִיל וְנִרְאוּ לִקְרִיאָה וְנִדְחוּ, יֵרָקְבוּ: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מֵבִיא וְקוֹרֵא. כֵּיוָן שֶׁהַקַּרְקַע קַיָּם לֹא חָיֵשׁ לָאִילָן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: מִן הֶחָג וְעַד חֲנֻכָּה מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת בִּכּוּרִים (דְּבָרִים כו) וְשָׂמַחְתָּ בְּכָל הַטּוֹב, אֵין קְרִיאָה אֶלָּא בִּזְמַן שִׂמְחָה, מֵעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג, שֶׁאָדָם מְלַקֵּט תְּבוּאָתוֹ וּפֵרוֹתָיו וְשָׂמֵחַ בָּהֶם. וּמֵהֶחָג וְאֵילָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁהַרְבֵּה פֵּרוֹת נִלְקָטִים עַד חֲנֻכָּה, מִכָּל מָקוֹם שִׂמְחַת אוֹתָהּ שָׁנָה כְּבָר נִגְמְרָה בֶּחָג, הִלְכָּךְ מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. וּמֵחֲנֻכָּה וְאֵילָךְ אֵינוֹ מֵבִיא כְּלָל, דִּכְתִיב (דְּבָרִים כו) אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ, כָּל זְמַן שֶׁמְּצוּיִין בְּאַרְצְךָ, וְעַד חֲנֻכָּה הֵן מְצוּיִין: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מֵבִיא וְקוֹרֵא. דְלֹא דָרֵישׁ וְשָׂמַחְתָּ בִּזְמַן שִׂמְחָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: