אֶלָּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִין. דִּכְתִיב (דְּבָרִים כו) מֵרֵאשִׁית, וְלֹא כָּל רֵאשִׁית, שֶׁאֵין כָּל הַפֵּרוֹת חַיָּבִים בַּבִּכּוּרִים אֶלָּא שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגוֹ', וּדְבָשׁ הוּא דְּבַשׁ תְּמָרִים: מִתְּמָרִים שֶׁבֶּהָרִים וּפֵרוֹת שֶׁבָּעֲמָקִים. לְפִי שֶׁהֵן גְּרוּעִין: וְלֹא מִזֵּיתֵי שֶׁמֶן שֶׁאֵינָם מִן הַמֻּבְחָר. דִּכְתִיב (שָׁם ט) זֵית שֶׁמֶן, זַיִת אֲגוֹרִי, שֶׁבָּאִים עָלָיו גְּשָׁמִים וְהוּא אוֹגֵר שַׁמְנוֹ לְתוֹכוֹ, וְהוּא מֻבְחָר וּמְשֻׁבָּח: אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים קֹדֶם לָעֲצֶרֶת. דִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁמְּבִיאִין בָּעֲצֶרֶת אִקְּרוּ בִּכּוּרִים (וַיִּקְרָא כג), וְהֵם מַתִּירִין הֶחָדָשׁ בַּמִּקְדָּשׁ:

שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ. שֶׁאֵין אֲבוֹתָיו מִיִּשְׂרָאֵל, וְהַגֵּרִים לֹא נָטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ. וְרַמְבַּ"ם כָּתַב שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּמִשְׁנָה זוֹ, אֶלָּא הַגֵּר מֵבִיא וְקוֹרֵא, וּמָצֵי לְמֵימַר לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ, מִפְּנֵי שֶׁהָאָרֶץ נִתְּנָה לְאַבְרָהָם, וְהוּא אָב לַגֵּרִים כְּמוֹ לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (בְּרֵאשִׁית יז) כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ, וְדָרְשִׁינַן בֵּיהּ [בְּרָכוֹת יג.] לְשֶׁעָבַר הָיִיתָ אָב לַאֲרָם עַכְשָׁיו אַתָּה אָב לְכָל הָעוֹלָם. וְכֵן כְּשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל, בֵּין בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ בֵּין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אוֹמֵר אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֲפִלּוּ אֵין אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל: