אֵין נוֹתְנִין מַיִם וְלֹא מְזוֹנוֹת לִפְנֵי דְּבוֹרִים, וְלֹא לִפְנֵי יוֹנֵי שׁוֹבָךְ וְיוֹנֵי עָלֶיהָ, וְלֹא לִפְנֵי (ז) חֲזִיר; אֲבָל נוֹתְנִין לִפְנֵי אַוָּזִין וְתַרְנְגוֹלִים וְיוֹנֵי בֵּיתוֹת וְכֵן לִפְנֵי (ח) כֶּלֶב שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו עָלֶיךָ.

מֻתָּר לְהַאֲכִיל (ט) תּוֹלַעַת הַמֶּשִׁי.

מַעֲמִיד אָדָם בְּהֶמְתּוֹ עַל גַּבֵּי עֲשָׂבִים מְחֻבָּרִים, וְלֹא חַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יִתְלֹשׁ מֵהֶם; אֲבָל לֹא עַל גַּבֵּי מֻקְצֶה, מִפְּנֵי שֶׁאִסוּרוֹ קַל וְחַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יִתֵּן לָהּ מִמֶּנּוּ בְּיָדַיִם. וְדַוְקָא לְהַעֲמִידָהּ עַל גַּבָּיו מַמָּשׁ, אֲבָל לַעֲמֹד בְּפָנֶיהָ בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא תּוּכַל לְהַטּוֹת אֶלָּא דֶּרֶךְ שָׁם, מֻתָּר.