לֹא יִשְׁתַּטֵּף אָדָם בְּצוֹנֵן כָּל גּוּפוֹ וְיִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְשִׁיר מַיִם שֶׁעָלָיו וְנִמְצָא כְּרוֹחֵץ כָּל גּוּפוֹ בְּחַמִּין; אֲבָל מֻתָּר לְהִשְׁתַּטֵּף בְּצוֹנֵן אַחַר שֶׁנִּתְחַמֵּם אֵצֶל הָאֵשׁ.

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְחַמֵּם יָדָיו אֵצֶל (ג) הָאֵשׁ אַחַר נְטִילָה, אִם לֹא יְנַגְּבֵם תְּחִלָּה יָפֶה.

אָסוּר לִתֵּן עַל גַּבֵּי בִּטְנוֹ כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַיִם חַמִּין, וַאֲפִלּוּ (ד) בַּחֹל, מִפְּנֵי הַסַכָּנָה שֶׁפְּעָמִים שֶׁהֵם רוֹתְחִים. אֲבָל מֻתָּר לְהָחֵם בֶּגֶד וְלִתְּנוֹ עַל בִּטְנוֹ (טוּר).