מֻתָּר לְכָרְכוֹ בִּבְגָדָיו שֶׁלֹּא (יב) יִתְעַקְּמוּ אֵיבָרָיו.

אִם נָפְלָה עָרְלַת גָּרוֹן הַוָּלָד, מֻתָּר לָשׂוּם אֶצְבַּע לְתוֹךְ פִּיו וּלְסַלֵּק הָעָרְלָה לִמְקוֹמָהּ אַף עַל פִּי שֶׁפְּעָמִים שֶׁמֵּקִיא.

עוֹשִׂים כָּל צָרְכֵי מִילָה בְּשַׁבָּת; מוֹהֲלִין וּפוֹרְעִין וּמוֹצְצִין, וְנוֹתְנִין עָלָיו כַּמּוֹן.