הַוָּלָד שֶׁנּוֹלַד עוֹשִׂין לוֹ כָּל צְרָכָיו וּמַרְחִיצִין אוֹתוֹ וּמוֹלְחִין אוֹתוֹ, וְטוֹמְנִין הַשִּׁלְיָא כְּדֵי שֶׁיֵּחַם הַוָּלָד, וְחוֹתְכִים אֶת הַטַּבּוּר; וְהָנֵי מִלֵּי בְּנוֹלַד לְט' אוֹ לְז', אֲבָל נוֹלַד לַח' אוֹ סָפֵק בֶּן ז' אוֹ בֶּן ח', אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶלָּא אִם כֵּן גָּמְרוּ שְׂעָרוֹ וְצִפָּרְנָיו.

נוֹלַד לח', אוֹ סָפֵק בֶּן ז' בֶּן ח', שֶׁלֹּא גָּמְרוּ שְׂעָרוֹ וְצִפָּרְנָיו, אָסוּר (י) לְטַלְטְלוֹ, אֲבָל אִמּוֹ שׁוֹחָה עָלָיו וּמֵינִיקָתוֹ מִפְּנֵי צַעַר הֶחָלָב שֶׁמְּצַעֲרָהּ; וְכֵן הִיא בְּעַצְמָהּ יְכוֹלָה לְהוֹצִיא בְּיָדָהּ הֶחָלָב הַמְצַעֵר אוֹתָהּ.

מְיַשְּׁרִים אֶבְרֵי הַוָּלָד (יא) שֶׁנִּתְפָּרְקוּ מֵחֲמַת צַעַר הַלֵּדָה.