כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים אֲפִלּוּ אָמְרָה אֵינָהּ צְרִיכָה (ז) מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת; מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד ז', אָמְרָה: אֵינָהּ צְרִיכָה, אֵין מְחַלְּלִין; מִכָּאן וָאֵילָךְ אֲפִלּוּ אָמְרָה: צְרִיכָה אֲנִי, אֵין מְחַלְּלִין עָלֶיהָ, אֶלָּא הֲרֵי הִיא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם כְּחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה.
הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר (ח) וּמֵתָה, מְבִיאִין סַכִּין בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, וְקוֹרְעִים בִּטְנָהּ וּמוֹצִיאִין הַוָּלָד שֶׁמָּא יִמָּצֵא חַי. הגה: וּמַה שֶּׁאֵין נוֹהֲגִין עַכְשָׁו כֵּן אֲפִלּוּ בַּחֹל, מִשּׁוּם דְּאֵין בְּקִיאִין בְּמִיתַת הָאֵם בְּקָרוֹב כָּל כָּךְ שֶׁאֶפְשָׁר לַוָּלָד לִחְיוֹת (אִסוּר וְהֶתֵּר).
באר היטב
(ח) ומתה. עיין מ''א וביד אהרן:
עוֹשִׂין מְדוּרָה לַיּוֹלֶדֶת כָּל שְׁלֹשִׁים (ט) יוֹם, וַאֲפִלּוּ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז. וְאִם מֻתָּרִים אֲחֵרִים לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה עַיֵּן לְעֵיל סי' רע''ו.
באר היטב
(ט) יום. דכל למ''ד יום יש סכנה לחיה בצנה. ואם אי אפשר ע''י עכו''ם עושים ישראל כיון דאיכא סכנה בדבר:
באר היטב
(ז) מחללין. ואם חכמה ורופא אומרים שא''צ שומעין להם שהרבה יולדות שאין עושין להן חמין בכל יום וכן נוהגים עכשיו שאוכלים חמין של אתמול ב''י רמ''א ואם חברותיה אומרות שצריכה וליכא חכמה ורופא אפי' אוכלת מאכל בני אדם אמרינן שאינה מרגשת לשעתה ואם תאכל צונן תסתכן. רשב''א מ''א: