אַנְדְּרוֹגִינוּס וְנוֹלַד (א) בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְנוֹלַד (ב) כְּשֶׁהוּא מָהוּל, וְיוֹצֵא דֹּפֶן, וְעַכּוּ''ם שֶׁיָּלְדָה וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיְּרָה, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי עָרְלוֹת אֵין מִילָתָן דּוֹחָה שַׁבָּת.
מַכְשִׁירֵי מִילָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָם מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֵינָם דּוֹחִים אֶת הַשַּׁבָּת; לְפִיכָךְ אִם לֹא הֵבִיא (ג) אִזְמֵל לְמִילָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לֹא יְבִיאֶנּוּ בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא אִסוּר דְּרַבָּנָן, שֶׁהֶעֱמִידוּ חֲכָמִים דִּבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם כָּרֵת. וְלוֹמַר לְעַכּוּ''ם לַעֲשׂוֹתָהּ, אִם הוּא דָּבָר שֶׁאִם עָשָׂהוּ יִשְׂרָאֵל אֵין בּוֹ אִסוּר אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, (ד) אוֹמֵר לְעַכּוּ''ם וְעוֹשֶׂהוּ. וְאִם הוּא דָּבָר שֶׁאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹתוֹ מִן הַתּוֹרָה, לֹא יֹאמַר לְעַכּוּ''ם לַעֲשׁוֹתוֹ. וְעַיֵּן לְעֵיל סי' ש''ז.
באר היטב
(ג) איזמל. עמ''ש בסי' ש''י ס''ג אם יש לטלטל האיזמל לאחר המילה ועיין מ''א: (ד) אומר לעכו''ם. עיין סי' רס''ו ס''ו מש''ש מדין הוצאת התינוק ועיין מ''א:
לֹא הָיָה לוֹ כַּמּוֹן שָׁחוּק מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לֹא יִשְׁחֲקֶנּוּ אֶלָּא לוֹעֵס בְּשִׁנָּיו. אִם לֹא עֵרֵב מֵאֶתְמוֹל יַיִן וְשֶׁמֶן לִתֵּן עֲלֵיהֶם, (ה) לֹא יְעָרְבֵם הַיּוֹם אֶלָּא יִתֵּן כָּל אֶחָד לְבַדּוֹ.
באר היטב
(ה) לא יערבם. כתב הב''י דלשאר חולים נמי אסור לערב ע''ש:
באר היטב
(א) בין השמשות. עיין מ''א שהעלה דאם נולד רביע שעה קודם צאת הכוכבים הוי ספק ואם נולד קודם לכן מוהלין ביום ו'. ואם נולד בשבת רביעית שעה קודם הלילה מוהלין בשבת ע''ש ובהרדב''ז סי' רפ''ב כתב תינוק שנולד ע''ש אחר שקיעת החמה קודם שנראו ג' כוכבים בינונים אם הדבר ספק אם נולד קודם הסוף שקיעה או אחר סוף השקיעה וקודם שנראו ג' כוכבים כיון דאיכא תלתא ספיקא ידחה לעשירי ע''ש ועיין בסוף ספר דרכי נועם קונטרס גדול ממלחמות מצוה בכל פרטי דינים וחלוקים רבים באורך. ועיין בשו''ת הב''ח סי' קנ''ד. ומהרמ''ש סי' מ''א: (ב) כשהוא מהול. צ''ע למה לא נהגו עתה לראות אחר זה. ונ''ל כמ''ש הב''ח ביו''ד סי' רס''ד דצריך שיראה מהול אפילו שלא בשעת קישוי ע''ש. וה''נ אם לא נראה מהול שלא בשעת קישוי מוהלין בשבת. וצ''ע אם יש לסמוך ע''ז לחלל שבת החמור מ''א. (ועיין בש''ך ליו''ד ס''ס רס''ד ועיין יו''ד סי' רס''ג דאם יש ערלה כבושה פי' העור נדבק מאד בבשר דוחה שבת ובתשובת מבי''ט ח''א סי' פ''ט כתב דאם יש בו ציצין המעכבין המילה דוחה. ובאגודה פרק ר''א דמילה כ' נולד מהול בשבת טוב למולו ביום שלאחריו ע''כ משמע דס''ל דלא הוי איסורא כשמל בשבת אך צ''ע דהא ש''ס ערוכה בשבת קל''ה שאין דוחה שבת ודוחק גדול לפרש האגודה בענין אחר ע''ש ורי''ף מסופק בו וכ''כ מהרי''ל עיין בס' אליהו רבה):