ההלכה היומית
יום רביעי וישב כ' כסלו תשפ"ג
סימן של"ג
סעיף ג'

אֵלּוּ ד' אוֹ ה' קֻפּוֹת שֶׁמְּפַנֶּה דְּהַיְנוּ לְאוֹרֵחַ אֶחָד, וְאִם בָּאוּ לוֹ הַרְבֵּה מְפַנֶּה כַּשִּׁעוּר הַזֶּה לְכָל אוֹרֵחַ וְאוֹרֵחַ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְפַנֶּה אֶחָד לְכֻלָּם דְּאִיכָּא טִרְחָא יְתֵרָה, אֶלָּא כָּל אֶחָד יְפַנֶּה לְעַצְמוֹ אוֹ אַחֵר יְפַנֶּה בַּעֲדוֹ. הגה: חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן (ג) שֶׁהוּבְאוּ עַל עֲגָלָה אָסוּר לְהוֹרִידָן בְּשַׁבָּת אִם לֹא (ד) לִכְבוֹד אוֹרְחִים אוֹ לְצֹרֶךְ מִצְוָה דְּהָוֵי כִּמְפַנֶּה הָאוֹצָר. (אוֹר זָרוּעַ).

באר היטב

(ג) שהובאו. אפי' מבע''י ואם צריך לשתות ממנו בשבת נמי אסור לפנותו אלא ימשוך שם ממנו ואם א''א בענין אחר שרי לפרקו מ''א ועיין סי' של''ה ס''ג: (ד) לכבוד אורחים. ואם הוא יותר מט''ו סאין אסור כמ''ש ס''א ד''מ. ט''ו סאין הוא אמה על אמה ברום אמה ושלשה אצבעות לפי חשבון המקוה:

סימן של"ד
סעיף א'

נָפְלָה דְּלֵקָה בְּשַׁבָּת, אִם הוּא בַּלַּיְלָה קֹדֶם סְעֻדָּה, יָכוֹל לְהַצִּיל כְּדֵי מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת, הָרָאוּי לְאָדָם, לְאָדָם, וְהָרָאוּי לִבְהֵמָה, לִבְהֵמָה; וּבְשַׁחֲרִית, מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת; וּבְמִנְחָה, מְזוֹן סְעֻדָּה אַחַת. וְדַוְקָא בְּנֵי הַבַּיִת שֶׁהַדְּלֵקָה בּוֹ לֹא יַצִּילוּ יוֹתֵר, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא (א) לְמֵיחַשׁ שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁטְּרוּדִים בְּהַצָּלָה יִשְׁכְּחוּ הַשַּׁבָּת וִיכַבּוּ; אֲבָל בָּתִּים הַקְּרוֹבִים וִירֵאִים שֶׁתַּגִּיעַ לָהֶם הַדְּלֵקָה, יְכוֹלִים לְהַצִּיל כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ.

באר היטב

(א) למיחש. כאן אסרינן ההיתר משום שלא יעשה כיבוי ולעיל סי' שי''א אנו מתירין איסור גבי טלטול המת משום דאי לא שרית ליה איסור טלטול יבא לכבות כיון שבהול על מתו כבר כתבו התוס' בפרק כירה דף מ''ד ע''ש ועיין ט''ז:

סימן של"ד
סעיף ב'

וְיֵשׁ מַתִּירִים (ב) לְטַלְטֵל מָעוֹת וּדְבָרִים הַמֻּקְצִים כְּדֵי לְהַצִּילָם מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה אוֹ מֵאוֹנְסִים הַבָּאִים לְגָזְלָם, דְּבִמְקוֹם פְּסֵידָא אֵין לָחוּשׁ לְאִסוּר מֻקְצֶה. (ג) וְיֵשׁ אוֹסְרִים, וַאֲפִלּוּ לוֹמַר לְעַכּוּ''ם לְטַלְטֵל סְחוֹרָה הַנִּפְסֶדֶת מֵחֲמַת גְּשָׁמִים יֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ש''ז סָעִיף י''ט.

באר היטב

(ב) לטלטל. דוקא בבית אחר כמ''ש ס''א. ב''ח: (ג) ויש אוסרין. והב''ח הכריע כהמתירין ומ''מ נ''ל דדוקא מפני הדליקה התירו דהדבר בהול וחיישינן שיבוא לידי איסור דאורייתא אבל אם ירדו גשמים על הסחורה המוקצה אסור לכ''ע לטלטל ע''י ישראל וכ''מ סי' שי''ח סל''ז. מ''א ע''ש:

יום רביעי וישב כ' כסלו תשפ"ג

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן