מַצִּילִים תִּיק הַסֵפֶר עִם הַסֵפֶר, וְתִיק הַתְּפִלִּין עִם הַתְּפִלִּין, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן מָעוֹת; וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ.
אִם הִנִּיחַ תְּפִלִּין בְּאַרְנְקֵי (פי' כִּיס) מָלֵא מָעוֹת, יָכוֹל לְהַצִּילוֹ מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה אוֹ מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים וְהַגַּזְלָנִים לְמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל הַתְּפִלִּין. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר דְּהַיְנוּ דַּוְקָא (טו) כְּשֶׁהִנִּיחָם שָׁם מֵעֶרֶב שַׁבָּת.
יֵשׁ מַתִּירִים לְהַצִּיל דִּסְקִיָּא מְלֵאָה מָעוֹת, עַל יְדֵי כִּכָּר אוֹ תִּינוֹק, מִן הַדְּלֵקָה אוֹ מִן הַגַּנָּבִים וְהַגַּזְלָנִים, וְדַוְקָא לִרְשׁוּת הָיָּחִיד, אֲבָל לֹא לְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת. (מַצִילִין הַסְפָרִים אֲפִלּוּ לְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת) וּלְמָבוֹי (פי' מָקוֹם שֶׁנִּכְנָסִים מֵהֶם לַחֲצֵרוֹת) שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה מְחִצּוֹת וְלֶחִי.
באר היטב
(טו) כשהניחם שם וכו'. וכתבו האחרונים דליכא בזה פלוגתא דלכ''ע אסור לכתחלה להניח תפילין אצל מעות בשעת הדליקה כדי להציל המעות. אבל אם הניח בשבת תפילין אצל מעות ואח''כ נפלה דליקה פשיטא דשרי להצילו לכ''ע וא''צ לנער המעות ע''ש: