ההלכה היומית
יום שני מקץ כ"ה כסלו תשפ"ג
סימן של"ד
סעיף ט"ו

מַצִּילִים תִּיק הַסֵפֶר עִם הַסֵפֶר, וְתִיק הַתְּפִלִּין עִם הַתְּפִלִּין, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן מָעוֹת; וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ.

סימן של"ד
סעיף ט"ז

אִם הִנִּיחַ תְּפִלִּין בְּאַרְנְקֵי (פי' כִּיס) מָלֵא מָעוֹת, יָכוֹל לְהַצִּילוֹ מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה אוֹ מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים וְהַגַּזְלָנִים לְמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל הַתְּפִלִּין. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר דְּהַיְנוּ דַּוְקָא (טו) כְּשֶׁהִנִּיחָם שָׁם מֵעֶרֶב שַׁבָּת.

באר היטב

(טו) כשהניחם שם וכו'. וכתבו האחרונים דליכא בזה פלוגתא דלכ''ע אסור לכתחלה להניח תפילין אצל מעות בשעת הדליקה כדי להציל המעות. אבל אם הניח בשבת תפילין אצל מעות ואח''כ נפלה דליקה פשיטא דשרי להצילו לכ''ע וא''צ לנער המעות ע''ש:

סימן של"ד
סעיף י"ז

יֵשׁ מַתִּירִים לְהַצִּיל דִּסְקִיָּא מְלֵאָה מָעוֹת, עַל יְדֵי כִּכָּר אוֹ תִּינוֹק, מִן הַדְּלֵקָה אוֹ מִן הַגַּנָּבִים וְהַגַּזְלָנִים, וְדַוְקָא לִרְשׁוּת הָיָּחִיד, אֲבָל לֹא לְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת. (מַצִילִין הַסְפָרִים אֲפִלּוּ לְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת) וּלְמָבוֹי (פי' מָקוֹם שֶׁנִּכְנָסִים מֵהֶם לַחֲצֵרוֹת) שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה מְחִצּוֹת וְלֶחִי.

יום שני מקץ כ"ה כסלו תשפ"ג

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן