ההלכה היומית
יום חמישי מקץ כ"ח כסלו תשפ"ג
סימן של"ד
סעיף כ"ד

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין יָכוֹל לִתֵּן עָלָיו (יט) מַשְׁקִין כְּדֵי שֶׁיִּכְבֶּה כְּשֶׁיַּגִּיעַ לָהֶם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹת כֵּן בִּשְׁאָר מַשְׁקִים, חוּץ מִן הַמַּיִם, מִשּׁוּם כִּבּוּס; וְיֵשׁ מַתִּירִים אֲפִלּוּ (כ) בְּמַיִם. וְדִבְרֵי סְבָרָא שֵׁנִית נִרְאִים.

באר היטב

(יט) משקין. דדוקא להסיק בכלים שרי שאין המים בעין: (כ) במים. דס''ל דלא שייך כיבוס אלא במקום שיש טינוף או דם ועיין סי' ש''ט סט''ו ועיין שו''ת ד''ן ס''ד:

סימן של"ד
סעיף כ"ה

(כא) נָכְרִי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת אֵין צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ, אֲבָל קָטָן שֶׁבָּא לְכַבּוֹת צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ.

באר היטב

(כא) נכרי. אפי' עבדו המושכר לו לזמן. ד''מ:

סימן של"ד
סעיף כ"ו

יָכוֹל לוֹמַר בִּפְנֵי עַכּוּ''ם: כָּל (כב) הַמְכַבֶּה אֵינוֹ מַפְסִיד; אַף אִם אֵינוֹ מְזֻמָּן כָּאן, יָכוֹל לִקְרוֹתוֹ שֶׁיָּבֹא, אַף עַל פִּי שֶׁוַּדַּאי יְכַבֶּה כְּשֶׁיָּבֹא. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּהֶזֵּק הַבָּא פִּתְאֹם, כְּגוֹן אִם נִתְרוֹעֲעָה חָבִית שֶׁל יַיִן, יָכוֹל לִקְרֹא עַכּוּ''ם אַף עַל פִּי שֶׁוַּדַּאי יְתַקְּנֶנָּה כְּשֶׁיָּבֹא. הגה: וְכָל הַדִּינִים הַנִּזְכָּרִים בְּדִינֵי הַדְּלֵקָה הָנֵי מִלֵּי בִּימֵיהֶם, אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה אוֹתָם הַשְׁרוּיִים בֵּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְהִיא חֲשַׁשׁ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, כָּתְבוּ הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים זַ''ל שֶׁמֻּתָּר לְכַבּוֹת דְּלֵקָה בְּשַׁבָּת מִשּׁוּם דְּיֵשׁ בָּהּ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת וְהַזָּרִיז הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וּמִכָּל מָקוֹם הַכֹּל לְפִי הָעִנְיָן, דְּאִם הָיוּ בְּטוּחִים וַדַּאי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם סַכָּנָה בַּדָּבָר, אָסוּר לְכַבּוֹת; אֲבָל בַּחֲשַׁשׁ סַכָּנַת סָפֵק מֻתָּר לְכַבּוֹת אֲפִלּוּ הַדְּלֵקָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל עַכּוּ''ם, וְכֵן נוֹהֲגִין (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן נ''ח וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי פֶּרֶק מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ בְּשֵׁם אוֹר זָרוּעַ); וְדַוְקָא לְכַבּוֹת הַדְּלֵקָה דְּהָוֵי מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ, וְיֵשׁ סַכָּנָה אִם לֹא יְכַבֶּה, אֲבָל אָסוּר לְחַלֵּל שַׁבָּת כְּדֵי לְהַצִּיל (מָמוֹן), וְאִם (כג) עָבַר וְחִלֵּל צָרִיךְ (כד) לְהִתְעַנּוֹת אַרְבָּעִים יוֹם שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי, וְלֹא יִשְׁתֶּה (כה) יַיִן וְלֹא יֹאכַל בָּשָׂר, וְיִתֵּן בִּמְקוֹם חַטָּאת (כו) י''ח פְּשִׁיטִים לִצְדָקָה; וְאִם יִרְצֶה לִפְדּוֹת הַתַּעֲנִית, יִתֵּן בְּעַד כָּל יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר פְּשִׁיטִים (לִצְדָקָה) (פִּסְקֵי מהרא''י סִימָן ט'). וְעַיִּןִ בְּטוּר יוֹרֵה דֵּעָה מֵהִלְכוֹת נִדָּה סִימָן קפ''ה.

באר היטב

(כב) המכבה. אפי' שכירו המושכר לו לזמן הגמ''ר. ב''י. אבל אסור לומר לעכו''ם לכבות זולת כתבי קודש דשרי מ''א ע''ש. מת וספרים וספק להציל שניהם מת קודם. ברי ומסוכן ברי קודם ס''ח סימן (שכ''ג) [תשכ''ד]: (כג) עבר וחילל. היינו בדברים אחרים אבל בכיבוי א''צ תשובה שלא ימנעו מלכבות. ש''ג כנה''ג: (כד) להתענות. אפ' בתחומין דרבנן ויכול לדחותה לימות החורף כמ''ש סי' תקע''א ס''ג. איתא בשבת דף י''ב שאם עבר עבירה שחייב עליה חטאת יכתבנה בפנקס שלכשיבנה בית המקדש יביאנה: (כה) יין. נראה דלילה שאחר התענית קאמר כמו שמצינו לענין לילה שאחר ט''ב סי' תקנ''ח ט''ז. ועיין סי' קל''ד ס''א: (כו) י''ח פשיטים. הם י''ח ווינ''ר. מנהגים הלכות ר''ח אלול. ובלבוש סימן תקס''ח כתב שהם כמו גדול וחצי פולני''ש ועיין מ''א. כתב בס''ח אחד חילל שבת ונשא כספו א''ל החכם הכסף או שוה כסף חלוק לעניים בני טובים שמתביישין לקבל צדקה עיין שו''ת מהר''ם בוטין סימן כ''ח מ''ש בענין אחד שחילל שבת בכרמלית עיין שו''ת בית יעקב סי' צ''ט אי מחללין על גוסס:

יום חמישי מקץ כ"ח כסלו תשפ"ג

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן