אָסוּר לִתְלֹשׁ אֲפִלּוּ מֵעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ (ח) נָקוּב.

עָצִיץ פי' חֲצִי כַּד שֶׁזּוֹרְעִים שָׁם עֲשָׂבִים (עָרוּךְ), אֲפִלּוּ אֵינוֹ נָקוּב, יֵשׁ לִזָּהֵר מִלִּטְּלוֹ מֵעַל גַּבֵּי קַרְקַע וּלְהַנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת, אוֹ אִיפְּכָא, בֵּין שֶׁהוּא שֶׁל עֵץ בֵּין שֶׁל חֶרֶס. הגה: יִחוּר שֶׁל אִילָן שֶׁנִּפְשַׁח מֵעֶרֶב שַׁבָּת מִן הָאִילָן, וּבוֹ פֵּרוֹת, מֻתָּר לִתְלֹשׁ הַפֵּרוֹת מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת (רַבֵּנוּ יְרוּחָם ני''ב ח''ב חֻלִּין דַּף קכ''ד).

צִנּוֹר הַמְקַלֵּחַ מַיִם מִן הַגַּג שֶׁעָלוּ בּוֹ קַשִּׁים וַעֲשָׂבִים שֶׁסוֹתְמִים וּמְעַכְּבִים קִלּוּחוֹ, וּמֵימָיו יוֹצְאִים וּמִתְפַּשְּׁטִים בַּגַּג וְדוֹלְפִים לַבַּיִת, מְמַעֲכָן בְּרַגְלוֹ בְּצִנְעָה, דְּכֵיוָן דִּמְתַקֵּן עַל יְדֵי שִׁנּוּי הוּא, שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא בְּרַגְלָיו, בִּמְקוֹם פְּסֵידָא לֹא גָּזְרוּ רַבָּנָן.