יֵשׁ מַתִּירִים לוֹמַר לְעַכּוּ''ם לְנַגֵּן בִּכְלֵי שִׁיר בְּחֻפּוֹת. הגה: וַאֲפִלּוּ לוֹמַר לְעַכּוּ''ם (ג) לְתַקֵּן הַכְּלֵי שִׁיר, שָׁרֵי מִשּׁוּם כְּבוֹד חָתָן וְכַלָּה, אֲבָל בלא''ה, אָסוּר (מָרְדְּכַי פֶּרֶק מַשִּׁילִין). וּמִיהוּ בַּזְּמַן הַזֶּה נָהֲגוּ לְהָקֵל, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בסי' שֶׁאַחַר זֶה (ד) לְעִנְיַן טִפּוּחַ וְרִקּוּד.
זוּג הַמְקַשְׁקֵשׁ לְשָׁעוֹת, עָשׂוּי עַל יְדֵי מִשְׁקָלוֹת, מֻתָּר לְעָרְכוֹ וְלַהֲכִינוֹ מִבְּעוֹד יוֹם כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ וִיקַשְׁקֵשׁ כָּל הַשַּׁבָּת.
הַמְשַׁמֵּר פֵּירוֹתָיו וּזְרָעָיו מִפְּנֵי חַיָּה וְעוֹף, לֹא יִסְפּוֹק כַּף אֶל כַּף, וְלֹא יִטְפַּח כַּפָּיו עַל יְרֵכוֹ, וְלֹא יִרְקֹד לְהַבְרִיחָם, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִטֹּל צְרוֹר (ה) וְיִזְרֹק לָהֶם.
באר היטב
(ה) ויזרוק. לר''ה להבריח העופות רש''י. ואפשר דבזמן הזה דליכא ר''ה שרי לטפח דגזירה לגזירה הוא. מ''א:
באר היטב
(ג) לתקן. עיין מ''א שהעלה דאסור לומר לתקן הכלי שיר אלא לומר לעכו''ם שינגן ע''ש (ובס' א''ח) צידד להתיר ואיתא במהרי''ל שפעם א' גזר המושל שלא ינגנו בכלי שיר וציוה להוליך חתן וכלה לעיר אחרת לעשות שם החתונה כדי לנגן בכלי שיר. והרדב''ז ח''א סי' קל''ב כתב שבארצו נהגו לאיסור לומר לעכו''ם לנגן ומיהו אם בא העכו''ם ונגן מעצמו אין מוחין לו ומדינא מותר לומר לו בע''ש שינגן בשבת כיון דישראל עצמו אינו אסור אלא משום גזירה ואם יש לחוש להערמה יש לעשות גדר גם בזה. כנה''ג ע''ש: (ד) לענין טפוח. פירוש כיון דאנן אין בקיאין בעשיית כלי שיר מדינא ה''ל למשרי לנגן בכלי שיר ולכן עכ''פ שרי אמירה לעכו''ם ועכ''פ אסור לומר לעכו''ם לתקן הכלי שיר וכמש''ל. מ''א: