מֻתָּר לִתֵּן כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף בְּשַׁבָּת, וְאִם נִתְמַלֵּא שׁוֹפְכוֹ וּמַחֲזִירוֹ לִמְקוֹמוֹ; וְהוּא שֶׁיְּהֵא הַדֶּלֶף רָאוּי לִרְחִיצָה, אֲבָל אִם אֵינוֹ רָאוּי, אָסוּר, מִשּׁוּם שֶׁאֵין עוֹשִׂין גְּרָף שֶׁל רְעִי לְכַתְּחִלָּה. וְאִם נָתַן כְּלִי תַּחַת דֶּלֶף שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִרְחִיצָה, מֻתָּר (ח) לְטַלְטְלוֹ בְּמַיִם הַמְּאוּסִים שֶׁבּוֹ.
אֵין רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה. וְעַיִּןִ לְעֵיל סי' ש''ה (סי''ח) מִדִּין הֲלִיכַת קָרוֹן.
אֵין שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אֲפִלּוּ (א) בִּבְרֵכָה שֶׁבֶּחָצֵר, מִפְּנֵי שֶׁכְּשֶׁהַמַּיִם נֶעֱקָרִים וְיוֹצְאִים חוּץ לַבְּרֵכָה דָּמִי לְנָהָר. וְאִם יֵשׁ לָהּ שָׂפָה סָבִיב, מֻתָּר, דְּכֵיוָן דַּאֲפִלּוּ נֶעֶקְרוּ הַמַּיִם הַשָּׂפָה מַחֲזֶרֶת אוֹתָם לִמְקוֹמָם הָוֵי לֵיהּ כִּכְלִי וְלֵיכָּא לְמִגְזָר בֵּיהּ שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה חָבִית שֶׁל שַׁיָּטִין.
באר היטב
(א) בבריכה. פי' שאין בה גזירה שמא יעשה חבית של שייטין דבכלי לא גזרו ובריכה שיש לה שפה ה''ל ככלי:
באר היטב
(ח) לטלטלו. ודוקא כשהוא נתן במקום שהוא שם דמאיס עליו וכמ''ש סימן ש''ח סל''ו סל''ז. מ''א: