מוּכִין שֶׁנָּפְלוּ מִן הַכֶּסֶת, מֻתָּר לְהַחְזִירָם אֲבָל אָסוּר לִתְּנָם (יד) בַּתְּחִלָּה בַּכֶּסֶת.

אָסוּר לְקַבֵּץ מֶלַח מִמִּשְׂרְפוֹת הַמֶּלַח, (טו) שֶׁדּוֹמֶה לִמְעַמֵּר, וְכֵן אָסוּר לְקַבֵּץ כָּל דָּבָר מִמְּקוֹם גִּדּוּלוֹ.

(טז) הַמְקַבֵּץ דְּבֵלָה וְעָשָׂה מִמֶּנָּה עִגּוּל, אוֹ (יז) שֶׁנָּקַב תְּאֵנִים וְהִכְנִיס הַחֶבֶל בָּהֶם עַד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ גּוּף אֶחָד, הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת מְעַמֵּר וְחַיָּב, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.