(א) גְּזוּזְטְרָא (פֵּרוּשׁ דַּף אוֹ בִּנְיָן בּוֹלֵט מִתּוֹךְ הַבָּתִּים חוּצָה) שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם, וְחַלּוֹן (ב) פָּתוּחַ לָהּ מִן הַבַּיִת, אֵין מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה לָהּ (ג) מְחִצָּה כָּל סְבִיבָהּ; אוֹ יַעֲשֶׂה הַמְּחִצָּה סְבִיב הַנֶּקֶב שֶׁדּוֹלִים דֶּרֶךְ שָׁם וְהוּא שֶׁיְּהֵא בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה. וְאֵין חִלּוּק בֵּין אִם יַעֲשֶׂנָּה לְמַטָּה מְחֻבֶּרֶת לָהּ בֵּין אִם יַעֲשֶׂנָּה עַל גַּבָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁעָשָׂה מְחִצָּה מֻתָּרִין גַּם (ד) לִשְׁפֹּךְ מִמֶּנָּה. וְכֵן הַהוֹלֵךְ (ה) בִּסְפִינָה אֵינוֹ יָכוֹל לְמַלְּאוֹת אֶלָּא אִם כֵּן יַעֲשֶׂה דַּף אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, וְעוֹשֶׂה בּוֹ נֶקֶב וּמְמַלֵּא דֶּרֶךְ שָׁם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ מְחִצּוֹת אֶלָּא אַמְרִינָן כֹּף הַצְּדָדִים וְגוּד אַחִית מְחִצָּתָא, (ו) שֶׁהֵקֵלּוּ בִּסְפִינָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שָׁם מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה בַּבַּיִת. וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁהוּא בְּתוֹךְ (ז) י' טְפָחִים, אֲבָל אִם דָּפְנֵי הַסְפִינָה גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה מֵעַל הַמַּיִם מוֹצִיא זִיז כָּל שֶׁהוּא וְעוֹשֶׂה בּוֹ (ח) נֶקֶב וּמְמַלֵּא דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁהֲרֵי דֶּרֶךְ אֲוִיר מְקוֹם פְּטוּר הוּא מְמַלֵּא וְסַגֵּי בְּהֶכֵּר זִיז וּמֵימָיו יָכוֹל (ט) לִשְׁפֹּךְ עַל דָּפְנֵי הַסְפִינָה וְהֵם יוֹרְדִים לַיָּם, דְּכֵיוָן דְּלֹא זָרַק לְהוּ לְהֶדְיָא לַיָּם אֶלָּא מִכֹּחוֹ הֵם בָּאִים, כֹּחוֹ בְּכַרְמְלִית לֹא גָּזְרוּ. הגה: וְעַיֵּן לְקַמָּן סוֹף סִימָן שנ''ז. שְׁתֵּי סְפִינוֹת זוֹ אֵצֶל זוֹ אָסוּר לְטַלְטֵל מִזּוֹ לְזוֹ אֶלָּא אִם כֵּן (י) קְשׁוּרוֹת זוֹ בְּזוֹ אוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הֵם גְּבוֹהִים מִן (יא) הַמַּיִם (י'), וּצְרִיכִים לְעָרֵב בְּיַחַד אִם הֵם שֶׁל שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַזּוֹרֵק).
בֵּית הַכִּסֵא שֶׁעַל פְּנֵי הַמַּיִם מֻתָּר עַל יְדֵי מְחִצָּה תְּלוּיָה, וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא עֲשׂוּיָה (יב) לְהַתִּיר, אֲבָל הָעֲשׂוּיָה לִצְנִיעוּת בֵּית הַכִּסֵא בִּלְבַד לֹא מְהָנֵי; וְאִם עָשָׂה דַּף אוֹ קָנֶה (יג) פָּחוֹת מִג' שֶׁתִּפֹּל הַצּוֹאָה עָלָיו קֹדֶם שֶׁתִּפֹּל לַמַּיִם, אֵין צָרִיךְ מְחִצּוֹת דַּהֲוָה לֵיהּ כֹּחוֹ בַּכַּרְמְלִית וְשָׁרֵי, וְהוּא הַדִּין אִם בֵּית הַכִּסֵא עָשׂוּי כָּךְ שֶׁהַצּוֹאָה נוֹפֶלֶת עַל צִדֵּי הַכֹּתֶל וְאַחַר כָּךְ מִתְגַּלְגֶּלֶת וְנוֹפֶלֶת לְמַטָּה בַּכַּרְמְלִית; וְאִם נִשְׁבַּר הַדַּף בְּשַׁבָּת, מֻתָּר, מִשּׁוּם דְּגָדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת.
באר היטב
(יב) להתיר. כגון שיעשנה למטה סביב: (יג) פחות מג'. פי' סמוך דאז הוי כלבוד והוי חורי רה''י מרדכי ועיין ס''ג בהג''ה:
אִם בֵּית הַכִּסֵא בּוֹלֵט חוּץ לְחוֹמַת הָעִיר, וְצוֹאָה נוֹפֶלֶת בַּחֲפִירָה שֶׁסְבִיב הָעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יוֹתֵר מִבֵּית סְאָתַיִם שֶׁהוּא כַּרְמְלִית, אֵינוֹ מֻתָּר עַל יְדֵי מְחִצָּה תְּלוּיָה, שֶׁלֹּא הִתִּירוּ אוֹתָהּ אֶלָּא בַּמַּיִם, אֲבָל עַל יְדֵי דַּף שָׁרֵי, דְּכֹחוֹ שָׁרֵי בְּכָל כַּרְמְלִית. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם בֵּית הַכִּסֵּא לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, שָׁרֵי בְּכָל עִנְיָן, דְּהָא מוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לְכַרְמְלִית דֶּרֶךְ מְקוֹם פְּטוּר. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן שמ''ו דְּיֵשׁ חוֹלְקִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם הָיָה שָׁם צוֹאָה מִבְּעוֹד יוֹם שָׁרֵי בְּכָל עִנְיָן, דְּהָא הַצּוֹאָה הוּא מְקוֹם (יד) פְּטוּר דְּלֹא דָּרְסֵי בָּהּ רַבִּים (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַזּוֹרֵק). וְעַיֵּן לְעֵיל סי' שמ''ה דְּיֵשׁ חוֹלְקִין וּסְבִירָא לְהוּ דְּאֵין מְקוֹם פְּטוּר בְּכַרְמְלִית. וּלְפִי מַה שֶּׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן שמ''ה דְּאֵין מְקוֹם פְּטוּר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד לְכֻלֵּי עָלְמָא, בֵּית הַכִּסֵּא הָעוֹמֵד בֵּין שְׁנֵי בָּתִּים אָסוּר לִפְנוֹת שָׁם, אִם לֹא עֵרְבוּ יַחַד וְלֹא עָשׂוּ לוֹ תִּקּוּן מִבְּעוֹד יוֹם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סָעִיף ב' דְּאָז שָׁרֵי דְּלֹא הָוֵי אֶלָּא כְּמוֹ חָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת כְּדִלְקַמָּן סי' שנ''ז. וְע''ל סי' שע''ו ס''ד (דִּבְרֵי עַצְמוֹ). וְכָל זֶה דַּוְקָא לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל בְּדִיעֲבַד שֶׁשָּׁכְחוּ וְלֹא עֵרְבוּ, מֻתָּר, דְּגָדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי וְדִבְרֵי עַצְמוֹ) הוֹלְכֵי סְפִינוֹת נָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת צְרָכֵיהֶן מִן הַמְּשׁוֹטָה לַיָּם דְּהוֹאִיל וְהַמְּשׁוֹטָה אֵינָה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה, אַף עַל פִּי שֶׁרְחָבָה אַרְבָּעָה, אֵינָהּ אֶלָּא כַּרְמְלִית וּמוֹצִיא מִכַּרְמְלִית לְכַרְמְלִית. (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם אָרְחוֹת חַיִּים).
באר היטב
(יד) פטור. דאינה רחבה ד' ומיירי שמפנה ממש על הצואה ואע''פ שנופלת אח''כ לכרמלית שרי:
באר היטב
(א) גזוזטרא. פי' דף היוצא מן הכותל למעלה מן המים ויש שם נקב באמצעיתו וחלון פתוח לה וכשימלא מים דרך הנקב מטלטל מן המים שהם כרמלית לרה''י ע''כ צריך שיעשה מחיצה כל סביבה דהשתא הוי כל שנגדה עד למטה רשות היחיד דאמרינן גוד אחית: (ב) פתוח. דאם לא כן הוי כרמלית ומותר לטלטל מכרמלית לכרמלית כמו שכתוב בסימן שמ''ו סעיף ב'. מ''א ע''ש: (ג) מחיצה. גבוהות י' עסי' שנ''ו: (ד) לשפוך. ואע''פ שהיא סמוך לרקק שהוא ר''ה מ''מ כיון שאין כוונתו להוציאה לר''ה שרי. מ''א ע''ש: (ה) בספינה. משום דהמים כרמלית הם והספינה רה''י: (ו) שהקילו. פי' שבגזוזטרא הנזכר ברישא צריך דוקא מחיצות והקולא היא דאמרינן גוד אחית אבל בספינה יש עוד קולא דלא צריך אפי' מחיצות אלא אמרינן כוף הצדדים כאילו היו שם מחיצות ואח''כ אמרינן גוד אחית: (ז) בתוך י''ט. פי' מעל המים אבל מחיצות הספינה גבוהין יו''ד ואם אין מחיצות הספינה גבוה יו''ד הוי כרמלית ומותר לטלטל מתוכה לים ומן הים לתוכה. רש''י כיון שעומד בכרמלית. מ''א ע''ש: (ח) נקב. עיין ט''ז שהעלה שיעשה נקב בזיז והאי מילתא שכתב כאן ועושה בו נקב כו' היא שלא בדקדוק אלא ממלא בהדיא מן המים לספינה. וכ''כ הרמב''ם וז''ל אבל אם הוא למעלה מיו''ד מוציא זיז כל שהוא וממלא שהרי דרך מקום פטור ממלא וכו' הרי שלא זכרו כאן שיעשה נקב בזיז כמ''ש בריש' כשהוא בתוך יו''ד אלא ודאי הכוונה שדרך אויר מקום פטור ממלא בהדיא ע''ש וכ''כ הב''ח: (ט) לשפוך. וה''ה לזרוק עצמות וקליפין. ראב''ן. וכתב הט''ז נ''ל דזה קאי אאין גבוה יו''ד בדפני הספינה דצריך מקום ד' אבל לשפוך א''צ זיז כלל אלא שופך בהדיא על דופן הספינה כיון דאין כאן אלא כחו משא''כ אם שופך קצת רחוק מן הדופן הוי זורק מרה''י לכרמלית ממש. ואם יש בו גבוה יו''ד ואינו רוצה לשפוך על הדופן כגון שהם סרוחים והריח יכנס לתוך הספינה ורוצה לשפוך מרחוק לכותל צריך ג''כ היכר זיז כל שהוא עכ''ל: (י) קשורות. וצריך שלא יהיו ביניהם ד' טפחים. ירושלמי: (יא) המים. דקא מטלטל מרה''י לרה''י דרך מקום פטור ועיין מ''א: