ההלכה היומית
יום חמישי בא ד' שבט תשפ"ג
סימן שנ"ה
סעיף ד'

מַיִם שֶׁאֵין (טו) עֲמֻקִּים י' טְפָחִים, אֵין לָהֶם דִּין מַיִם לְהַתִּיר לִשְׁפֹּךְ בָּהֶם בִּמְחִצָּה תְּלוּיָה. הגה: וְכָל שֶׁכֵּן אִם יָבְשׁוּ הַמַּיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ שָׁם עֲמֻקִּים עֲשָׂרָה (מָרְדְּכַי).

באר היטב

(טו) עמוקים. וב''ח הביא תוספות דשרי במחיצה תלויה אפי' אין עמוקים יו''ד כ''כ המ''א ע''ש:

סימן שנ"ה
סעיף ה'

הָיוּ שְׁתֵּי גְּזֻזְטְרָאוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, מִשּׂוֹכָה זוֹ מִכְּנֶגֶד זוֹ מְעַט וְאֵינָהּ (טז) רְחוֹקָה מִכְּנֶגְדָּהּ אַרְבָּעָה טְפָחִים, בֵּין אִם עוֹמֶדֶת תּוֹךְ עֲשָׂרָה זוֹ לְזוֹ בֵּין יֵשׁ בֵּינֵיהֶם יוֹתֵר מִגֹּבַהּ עֶשֶׂר אַמּוֹת, עָשׂוּ לָעֶלְיוֹנָה מְחִצָּה בְּשֻׁתָּפוּת מִשֶּׁל שְׁנֵיהֶם וְלֹא עָשׂוּ לַתַּחְתּוֹנָה כְּלָל, שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת בָּהּ עַד שֶׁיְּעָרְבוּ, וְכָל שֶׁכֵּן אִם עָשׂוּ שְׁתֵּיהֶן לַתַּחְתּוֹנָה שֶׁשְּׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת עַד שֶׁיְּעָרְבוּ, אֲבָל כָּל אַחַת מֵהֶן שֶׁעָשְׂתָה לְבַדָּהּ, בְּשֶׁלָּהּ, אֵין הָאַחֶרֶת אוֹסֶרֶת עָלֶיהָ, אֲפִלּוּ לֹא עָשְׂתָה הָאַחֶרֶת בְּשֶׁלָּהּ; וְכֵן אִם עָשׂוּ בִּשְׁתֵּיהֶן בְּשֻׁתָּפוּת מִשֶּׁל שְׁנֵיהֶם, אֵין אַחַת אוֹסֶרֶת עַל חֲבֶרְתָּהּ.

באר היטב

(טז) רחוקה. דממילא שניהם נוחים להשתמש בשניהם ואוסרים זע''ז מש''ה אם עשו מחיצה לעליונה בשותפות אוסרות זע''ז וכ''ש אם עשו שתיהן לתחתונה דעליונה אוסרת על התחתונה דניחא לה להשתמש בתחתונה ע''י שלשול אבל אם כל א' עשתה לבדה ואין לה חלק במחיצת חבירו אינה אוסרת עליהם וכן אם עשו לשניהם מן השותפות ומ''מ כל אחד משמש בשלו וגילה דעתו דסילקה נפשה מחבירתה שוב אינה אוסרת עליה וכל זה באין רחוק ביניהם ד''ט אבל רחוק ד''ט אין התחתונה יכול' להשתמש בעליונה אלא בתשמיש אויר ולאו תשמיש הוא ע''כ אינה יכולה לאסור על העליונה ואגובה יותר מיו''ד ביניהם לא קפדינן דמשמש ע''י זריקה אע''פ שהיא תשמיש קשה:

סימן שנ"ו
סעיף א'

אַמַּת הַמַּיִם הָעוֹבֶרֶת בֶּחָצֵר, (א) עֲמֻקָּה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה, אֵין מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת, אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לָהּ (ב) מְחִצָּה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה בִּכְנִיסָתָהּ וּבִיצִיאָתָהּ, וְיִהְיֶה טֶפַח מִמֶּנָּה (ג) מְשֻׁקָּע בַּמַּיִם, וְאִם הָיְתָה הַמְּחִצָּה כֻּלָּהּ יוֹרֶדֶת בְּתוֹךְ הַמַּיִם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה טֶפַח מִמֶּנָּה יוֹצֵא לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם, וְאִם הִתְחִיל לַעֲשׂוֹת הַמְּחִצָּה אֵצֶל הַשָּׂפָה מִכָּל צַד וְלֹא חִבֵּר אוֹתָהּ (ד) בָּאֶמְצַע כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַמַּיִם נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים דֶּרֶךְ שָׁם, אִם אֵין בֵּינֵיהֶם ג' טְפָחִים, שָׁרֵי דְּאָמְרִינַן לָבוּד; יֵשׁ בֵּינֵיהֶם ג' טְפָחִים, אָסוּר. הגה: וְאִם הַנְּקָבִים שֶׁהָאַמָּה נִכְנָס וְיוֹצֵא בָּהֶם אֵינָם (רְחָבִים) ג', אֲפִלּוּ מְחִצָּה אֵינוֹ צָרִיךְ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם ריטב''א).

באר היטב

(א) עמוקה יו''ד כו'. דבשיעור זה נעשה רשות לעצמה והוי כרמלית אפי' בחצר אבל אם אינה עמוקה עשרה או שאינה רחבה ד' אינה כרמלית והוי כרשות שעומדת שם אי בר''ה הוי ר''ה ואי ברה''י הוי רה''י: (ב) מחיצה. אבל מחיצות החצר שהיא תלויה ועוברת אינה מועלת לה כיון שלא נעשית לשם מים. רש''י ועיין מ''א: (ג) משוקע. לחלוק בין מים שבחוץ שהם כרמלית למים שבפנים: (ד) באמצע. פירוש שבצד הכניסה ובצד היציאה עשה מחיצה לרחב האמה אלא שלא עשה מחיצה בצד הכניסה כולה בחתיכה א' אלא בב' חתיכות דבאמצע המחיצה הניח מקום פנוי וכן במחיצה של צד היציאה ועשה כן כדי שבאותו מקום הפנוי ילכו המים אם אותו המקום הפנוי אינו ג' על ג' הוי כלבוד עיין ט''ז:

יום חמישי בא ד' שבט תשפ"ג

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן