חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה וּלְשׁוֹן יָם עוֹבֵר עַל הַפִּרְצָה, אִם אֵינוֹ בְּמִלּוּאוֹ וְאֵין בַּפִּרְצָה יוֹתֵר מִי', מֻתָּר (ה) לְמַלְּאוֹת מִמֶּנּוּ וּלְהַכְנִיס לַבַּיִת. נִפְרְצָה בְּמִלּוּאָה, אוֹ שֶׁיֵּשׁ בַּפִּרְצָה יוֹתֵר מִי', אִם נִשְׁאַר בַּמָּקוֹם שֶׁנִּפְרַץ גִּדּוּדִים גְּבוֹהִים י', וְהַמַּיִם מְכַסִים אוֹתוֹ מֻתָּר לְמַלְּאוֹת מִמֶּנּוּ (ו) בֶּחָצֵר אֲבָל אָסוּר לְהַכְנִיסָן לַבַּיִת, אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ מְחִצָּה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה עַל הַמַּיִם. לֹא נִשְׁאַר גִּדּוּדִים, אָסוּר אֲפִלּוּ לְמַלְּאוֹת (ז) בֶּחָצֵר.
חָצֵר שֶׁפְּחוּתָהּ מִד' אַמּוֹת עַל ד' אַמּוֹת, שֶׁהִיא סְמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אֵין שׁוֹפְכִין לְתוֹכָהּ מַיִם בְּשַׁבָּת בִּימוֹת הַחַמָּה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין בָּהּ ד' אַמּוֹת אֵין סְאָתַיִם מַיִם שֶׁאָדָם עָשׂוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל יוֹם רָאוּי לִבָּלַע בָּהּ, וְהָוֵי כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, לְכָךְ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת גּוּמָא שֶׁתְּהֵא חֲלָלָהּ מַחְזֶקֶת סְאָתַיִם. הגה: וְכָל גּוּמָא שֶׁהִיא חֲצִי אַמָּה עַל חֲצִי אַמָּה בְּרוּם שְׁלֹשָׁה חֹמְשֵׁי אַמָּה, מַחְזֶקֶת סְאָתַיִם (רַמְבַּ''ם). בֵּין אִם יַעֲשֶׂנָּה בִּפְנִים בֶּחָצֵר אוֹ בַּחוּץ, אֶלָּא שֶׁאִם יַעֲשֶׂנָּה בַּחוּץ צָרִיךְ (א) לְכַסוֹתָהּ בִּנְסָרִים כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מְקוֹם פְּטוּר וְיִפְּלוּ הַמַּיִם מִיָּדוֹ לִמְקוֹם פְּטוּר. וְכֵיוָן שֶׁיַּעֲשֶׂה גּוּמָא יָכוֹל לִשְׁפֹּךְ בָּהּ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה. וְאִם אֵינָהּ מַחְזֶקֶת סְאָתַיִם לֹא, יִשְׁפֹּךְ בָּהּ כְּלָל. וְאִם יֵשׁ בֶּחָצֵר אַרְבַּע עַל אַרְבַּע, אֲפִלּוּ הוּא אָרִיךְ (ב) וְקָטִין, אוֹ בִּימוֹת (ג) הַגְּשָׁמִים בְּחָצֵר כָּל שֶׁהוּא, מֻתָּר לִשְׁפֹּךְ בָּהּ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה. וְחָצֵר וְאַכְסַדְרָה (פי' בַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ ג' דְּפָנוֹת וְדֹפֶן ד' שֶׁמַּעֲמִידִין בּוֹ דֶּלֶת אֵינָהּ מְגֻפֶּפֶת כָּל עִקָר, אֶלָּא בְּרָחְבּוֹ שֶׁל בַּיִת כֻּלּוֹ, וּפְעָמִים שֶׁעוֹשִׂים לָהּ אַמָּה אַחַת פָּצִים מִכָּאן, וְאַמָּה אַחַת פָּצִים מִכָּאן כָּךְ פי' הֶעָרוּךְ וּפָצִים הוּא מְעַט כֹּתֶל יָשָׁר וְשָׁוֶה) שֶׁאֵין בְּאֶחָד מֵהֶם לְבַד ד' אַמּוֹת, מִצְטָרְפִין לְד' אַמּוֹת לְהַתִּיר לִשְׁפֹּךְ בָּהֶם. הגה: וְהוּא הַדִּין ב' דְּיוּטָאוֹת שֶׁלִּפְנֵי ב' עֲלִיּוֹת, וַעֲלֵיהֶם מַעֲזִיבָה שֶׁרְאוּיִים הַמַּיִם לִבְלֹעַ בָּהֶם, אִם הֵם (ד) סְמוּכוֹת זוֹ לְזוֹ מִצְטָרְפוֹת (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הר''ר יוֹנָתָן). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּחָצֵר הַסְמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל אִם הִיא סְמוּכָה (ה) לְכַרְמְלִית, אֲפִלּוּ הִיא קְטַנָּה הַרְבֵּה אֵינָהּ צְרִיכָה גּוּמָא אֲפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה וְע''ל סי' שע''ז.
באר היטב
(א) לכסותה. שאם לא יכסנה ה''ל ר''ה ואם עמוק ג' הוי כרמלית אבל אם היא מכוסה אין לה אלא מקום פטור: (ב) וקטין. כגון שהוא ארוך ח' אמות ורחב ב'. ומ''מ יש כאן שיעור לבלוע סאתים: (ג) הגשמים. שאין אדם מקפיד על לכלוך חצירו ואינו מתכוין שיצאו לחוץ: (ד) סמוכות. בתוך ד''ט: (ה) לכרמלית. לפי שאין כאן אלא כחו וכחו בכרמלית לא גזרו כמ''ש סי' שנ''ה ס''א ועיין ססי' זה דיש חולקין וס''ל דאין חילוק בין כרמלית לר''ה עיין שם:
(ו) בִּיב שֶׁמְּכֻסֶה ד' אַמּוֹת בְּמֶשֶׁךְ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְיֵשׁ בּוֹ אַרְבַּע עַל אַרְבַּע, מֻתָּר לִשְׁפֹּךְ (ז) אֲפִלּוּ עַל פִּי הַבִּיב אֲפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם יוֹצְאִים מִיָּד מִיָּדוֹ לַחוּץ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא סִילוֹן שֶׁל עֵץ, שֶׁאֵין הַמַּיִם רְאוּיִם לִבְלֹעַ, אֲבָל אִם עָשׂוּי כְּעֵין רִצְפָּה שֶׁל אֲבָנִים, מַבְלִיעִים וְשָׁרֵי. וּלְהָרַמְבָּ''ם, אֲפִלּוּ הָיָה אֹרֶךְ הַבִּיב אוֹ הַצִּנּוֹר מֵאָה אַמָּה לֹא יִשְׁפֹּךְ עַל פִּיו בִּימוֹת הַחַמָּה, אֶלָּא שׁוֹפֵךְ חוּץ לַבִּיב וְהֵם יוֹרְדִים לַבִּיב.
באר היטב
(ו) ביב. פי' חריץ העשוי לקלח שופכין שבחצר לר''ה: (ז) לשפוך. דקים לן בד' אמות יש שיעור לבלוע ואפי' אי נפקא לבראי לא לכך איכוין ושרי:
באר היטב
(ה) למלאות. אע''פ שהיא עמוקה יו''ד ורחבה ד' דכיון שנכנס לחצר ואינו יוצא ממנו הוא כבור שבחצר ומחיצות החצר מתירות אותו משא''כ באמת המים שנכנסה ויוצאה וחולקת רשות לעצמה והוי כרמלית. ראב''ד וריטב''א עיין ב''י ובט''ז: (ו) בחצר. דפעמים שהמים שוקעים והמחיצה ניכרת אבל בבית אין המחיצות ניכרות: (ז) בחצר. כלומר דאסור לטלטל בחצר. ואם הלשון ים עמוק יו''ד הוא נחשב למחיצה ומותר לטלטל בחצר אבל אסור למלאות ממנו כיון שאין מחיצה ע''ג בינו לבין המים שבחוץ שהרי נפרץ במילואו והים הוי כרמלית. ראב''ד ורא''ש. כתב הט''ז באותן מקומות שיש נהר סמוך לחצירות פשוט שאסור לשאוב מים כי הוא ממלא מים מכרמלית לחצר שהוא רה''י ובזה לא מהני עירוב ורבים נכשלים בזה עכ''ל: