קַרְפָּף יוֹתֵר מִסְאָתַיִם שֶׁהֻקַּף לַדִּירָה וְנָטַע רֻבּוֹ אִילָנוֹת, אֲפִלּוּ אֵינָם נְטוּעִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת אֵינָם מְבַטְּלִים הַדִּירָה; אֲבָל אִם נִזְרַע רֻבּוֹ הַזְּרָעִים מְבַטְּלִים הַדִּירָה אֲפִלּוּ אֵין בָּהֶם אֶלָּא (ח) סְאָתַיִם. נִזְרַע מִעוּטוּ, אִם אֵין בּוֹ אֶלָּא סְאָתַיִם מֻתָּר; יוֹתֵר מִסְאָתַיִם, (ט) אָסוּר.
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ (י) גִּנָּה בַּחֲצֵרוֹ, אִם הוּא רֹב הֶחָצֵר, אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ אֶלָּא בֵּית סְאָתַיִם לֹא יְטַלְטֵל מִמֶּנּוּ וּמִן הֶחָצֵר (יא) לַבַּיִת. וְאִם הוּא יוֹתֵר מִסְאָתַיִם, לֹא יְטַלְטֵל בָּהּ וּבֶחָצֵר אֶלָּא בְּד' אַמּוֹת. וְאִם הִיא מִעוּט הֶחָצֵר, מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהּ יוֹתֵר מִסְאָתַיִם אוֹסֵר כָּל (יב) הֶחָצֵר. וְאִם יֵשׁ בָּהּ סְאָתַיִם אוֹ פָּחוֹת, אָסוּר לְהוֹצִיא (יג) מִמֶּנָּה לַבַּיִת.
באר היטב
(י) גנה. פי' ואין גדר בין החצר ובין הגנה. ואם יש גדר ביניהם החילוק הוא בזה בגינה עצמה דאם הגינה יותר מסאתים אסור לטלטל מחצר לתוכו בכל גווני ואם היא סאתים או פחות מותר לטלטל בתוכה אפילו כולה ומן החצר לתוכה בכלים ששבתו בחצר אבל לא לכלים ששבתו בבית ע''כ ראוי שלא לאכול או לשתות בגינה בשבת דא''א ליזהר בזה וכבר זכר רמ''א בסי' של''ו ס''ג מזה לאסור מטעם אחר ע''ש. ואפי' לטלטל סכינים או מפתח בחגורו מחצר לגינה אסור דהוה כלים ששבתו בבית וכאן לא שייך היקף לדירה דזרעים מבטלים הדירה והרבה נכשלים בזה. ט''ז: (יא) לבית. דשמא זרעים מבטלין דירת חצר וה''ל כולו קרפף ואפילו של אדם אחד אסור לטלטל לבית ב''י ריטב''א והגינה והחצר מצטרפין. ב''י מרדכי: (יב) החצר. דהו''ל כרמלית וחצר נפרץ במילואה: (יג) ממנה. משמע אבל מהחצר לבית מותר אע''ג דהחצר אסור בו בעצמו אינו אוסר את החצר לאוסרו על הבית ולא אמרינן דנפרץ במילואו למקום האיסור אלא באסור מצד עצמו. אבל בטור כתב אסור להוציא ממנו לבית שגם מהחצר אסור וכתב המ''א ומיהו אם הגינה פחות מבית סאתים שרי לטלטל מגינה לבית דבטיל לגבי חצר דאינו חשוב לה בפ''ע ע''ש:
קַרְפָּף יוֹתֵר מִבֵּית סְאָתַיִם שֶׁהֻקַּף לַדִּירָה וְנִכְנְסוּ בּוֹ מַיִם, אִם רְאוּיִם לִשְׁתִיָּה אֵין מְבַטְּלִין הַדִּירָה אֲפִלּוּ אִם הַמָּקוֹם שֶׁנִתְפַּשְּׁטוּ שָׁם יוֹתֵר מִסְאָתַיִם, וַאֲפִלּוּ הֵם עֲמֻקִּים הַרְבֵּה; וְאִם אֵינָם רְאוּיִם לִשְׁתִיָּה דִּינָם כִּזְרָעִים, וְהוּא שֶׁיְּהֵא בְּעָמְקָם עֲשָׂרָה (יד) טְפָחִים.
באר היטב
(יד) טפחים. דפחות מיו''ד טפחים ה''ל כטיט ורפש שאין חולקין רשות לעצמן ועיין מ''א:
באר היטב
(ח) סאתים. וה''ה פחות דהמיעוט בטיל לגבי הרוב וה''ל נזרע כולו ואסור עיין מ''א וט''ז. ובתשובת חכם צבי סי' נ''ט וסימן נ''ז ועיין יד אהרן: (ט) אסור. דה''ל כרמלית כמ''ש סי' שע''ב ס''ב ומה שלא נזרע הוי כחצר ופרוצין זה לזה שאין מחיצה ביניהם וה''ל כנפרץ במלואו למקום האיסור: