רְחָבָה שֶׁאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים יְתֵרָה עַל בֵּית סְאָתַיִם וְלֹא הֻקְּפָה לַדִּירָה, אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּד' אַמּוֹת. וְאִם פֶּתַח לָהּ פֶּתַח מִבֵּיתוֹ וְאַחַר כָּךְ הִקִּיפָהּ, אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ גֹּרֶן בֵּינָהּ לַבַּיִת, הָוֵי הֶקֵּף לַדִּירָה. הגה: וּמַה שֶׁאֵין אָנוּ נִזְהָרִין לְטַלְטֵל בַּחֲצֵרוֹת שֶׁאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים, מִשּׁוּם דְּבַזְּמַן הַזֶּה סְתָמָן מֻקָּפִין לַדִּירָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל גַּבֵּי קַרְפָּף (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).
יָחִיד שֶׁשָּׁבַת בְּבִקְעָה וְהִקִּיף מְחִצּוֹת (א) גְּרוּעוֹת, כְּגוֹן (ב) שְׁתֵּי בְּלֹא עֵרֶב אוֹ עֵרֶב בְּלֹא שְׁתֵּי, עַד סְאָתַיִם מֻתָּר לְטַלְטֵל בְּכֻלּוֹ, מִסְאָתַיִם וָאֵילָךְ, אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע. וְכֵן הַדִּין אִם הֵם (ג) שְׁנַיִם. וְאִם הֵם שְׁלֹשָׁה יִשְׂרָאֵלִים, חֲשׁוּבִים כְּשַׁיָּרָא וּמֻתָּר לְטַלְטֵל בְּכֻלּוֹ אֲפִלּוּ הוּא גָּדוֹל הַרְבֵּה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַקִּיפוּ יוֹתֵר מִכְּדֵי צָרְכָּם, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בֵּית סְאָתַיִם פָּנוּי שֶׁאֵין צְרִיכִים לוֹ לְתַשְׁמִישׁ, אֲבָל אִם נִשְׁאַר בֵּית סְאָתַיִם פָּנוּי, אֵין מְטַלְטְלִין בְּכָל הַמֻּקָּף אֶלָּא בְּד' אַמּוֹת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁהִקִּיפוּ יוֹתֵר עַל שֵׁשׁ סְאִין, אֲבָל אִם לֹא הִקִּיפוּ יוֹתֵר עַל שֵׁשׁ (ד) סְאִין, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ סְאָתַיִם פָּנוּי, כֵּיוָן שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה, מֻתָּר. הגה: עַכּוּ''ם אֵינוֹ מִצְטָרֵף לְשַׁיָּרָא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהוּא הַדִּין קָטָן אֵינוֹ מִצְטָרֵף (רַמְבַּ''ם פֶּרֶק י''א).
הָיוּ שְׁלֹשָׁה וְהִקִּיפוּ כָּל צָרְכָּם, וּמֵת אֶחָד בְּשַׁבָּת, מֻתָּרִים בְּכָל (הַשַּׁבָּת) כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס הַשַּׁבָּת בְּהֶתֵּר. הָיוּ שְׁנַיִם וְהִקִּיפוּ יוֹתֵר מִסְאָתַיִם וְנִתְוַסְפוּ עֲלֵיהֶם בְּשַׁבָּת, אֲסוּרִים כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס שַׁבָּת בְּאִסוּר.
באר היטב
(א) גרועות. אבל מחיצות גמורות מותר אפי' יותר מסאתים דהוקפו לדירה שהרי הקיפום לדור בהם בשבת. רש''י: (ב) שתי. כגון שנטע קנים פחות פחות מג'. ערב כגון שהקיף ג' חבלים פחות פחות מג' והחבלים יותר על טפח: (ג) שנים. ר''ל דאין נותנים לשניהם אלא סאתים ועיין ט''ז: (ד) סאין. והט''ז כתב דבכל גווני אם ישתייר בית סאתים אסורים ע''ש: