ההלכה היומית
יום שישי בשלח י"ב שבט תשפ"ג
סימן ש"ס
סעיף ג'

הָיוּ ג' וְהִקִּיפוּ כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ זֶה בְּצַד זֶה וְעֵרְבוּ יַחַד, אִם הַחִיצוֹנִים רְחָבִים וְהָאֶמְצָעִי קָצָר שֶׁנִּמְצָא הָאֶמְצָעִי פָּרוּץ בְּמִלּוּאוֹ לַחִיצוֹנִים, וְהַחִיצוֹנִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם גִּפּוּפִים עֹדָפִים עָלָיו מִכָּל צַד, נוֹתְנִים לָהֶם כָּל צָרְכָּם בָּאֶמְצָעִי אֲפִלּוּ הוּא גָּדוֹל הַרִבֵּה, שֶׁאָנוּ רוֹאִים כְּאִלּוּ כֻּלָּם דָּרִים בְּתוֹכוֹ וַהֲרֵי יֵשׁ שְׁלֹשָׁה בְּיַחַד. וְאַף בַּחִיצוֹנִים נוֹתְנִים לָהֶם כָּל צָרְכָּם, דְּכֵיוָן שֶׁנַּעֲשׂוּ שַׁיָּרָא בָּאֶמְצַע הֲוָה לֵיהּ אִינָךְ כְּחָצֵר לָאֶמְצָעִי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַחִיצוֹנִים אֵינָם מֻתָּרִים אֶלָּא עַד סְאָתַיִם, וְאִם אֶחָד מֵהֶם יוֹתֵר מִסְאָתַיִם גַּם (ה) הָאֶמְצָעִי אָסוּר שֶׁהֲרֵי הוּא פָּרוּץ בְּמִלּוּאוֹ. וְאִם הַחִיצוֹנִים פְּרוּצִים בְּמִלּוּאָם לָאֶמְצָעִי, וְהָאֶמְצָעִי מְגֻפָּף וְיָחִיד בְּכָל אֶחָד, אֵין נוֹתְנִין לְכָל אֶחָד אֶלָּא בֵּית סְאָתַיִם. וְאִם אֶחָד מֵהַחִיצוֹנִים יוֹתֵר מִבֵּית סְאָתַיִם, הוּא לְבַדּוֹ אָסוּר. וְאִם הָאֶמְצָעִי יוֹתֵר מִבֵּית סְאָתַיִם, גַּם הַחִיצוֹנִים אֲסוּרִים שֶׁהֲרֵי הֵם פְּרוּצִים לְמָקוֹם הָאָסוּר לָהֶם. אֲבָל אִם אֶחָד בְּכָל אֶחָד מֵהַחִיצוֹנִים וּשְׁנַיִם בָּאֶמְצָעִי, אוֹ שְׁנַיִם בְּכָל אֶחָד מֵהַחִיצוֹנִים וְאֶחָד בָּאֶמְצָעִי, נוֹתְנִין לִשְׁנֵי (ו) הַחִיצוֹנִים כָּל צָרְכָּם דַּחֲשִׁיבֵי כָּל מַה שֶׁבָּאֶמְצָעִי כְּאִלּוּ הוּא בַּחִיצוֹנִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁאֵינָם פְּתוּחִים זֶה לָזֶה בְּיוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה, דְּאִם כֵּן הֲוָה לֵיהּ פִּרְצָה וְגַם הַמְגֻפָּפִים אֲסוּרִים. וְכָל זֶה כְּשֶׁכָּתְלֵי קְטַנָּה נִכְנָסִין לַגְּדוֹלָה וּכְשֶׁכָּתְלֵי קְטַנָּה מֻפְלָגִים ג' טְפָחִים מִכָּתְלֵי אֹרֶךְ הַגְּדוֹלָה דְּאָז אוֹסֶרֶת הַגְּדוֹלָה עַל הַקְּטַנָּה ע''ל סִימָן שע''ד סָעִיף ג', דְּאִם לֹא כֵן הֲוָה לֵיהּ נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים וְנִדּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי וְכֻלָּם חֲשׁוּבִין מְגֻפָּפִין, וּכְאִלּוּ אֵין אֶחָד מֵהֶם נִפְרָץ לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין נוֹתְנִין לָהֶם בְּאֶחָד מֵהֶם אֶלָּא בֵּית סְאָתַיִם.

באר היטב

(ה) האמצעי. אבל החיצון השני שרי: (ו) החיצונים. נ''ל דלדעת הראשונים דלעיל גם האמצעי מותר דנחשב כחצר לחיצונה. ב''ח מ''א:

סימן שס"א
סעיף א'

גַּג הַסָמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים בְּתוֹךְ י' טְפָחִים וּלְמַעְלָה (א) מֵעֲשָׂרָה לֶחָצֵר, הוֹאִיל וְרַבִּים מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ הֲרֵי זֶה כִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְאָסוּר לְבַעַל הַגַּג לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ מֵחֲצֵרוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ (ב) סֻלָּם קָבוּעַ מֵחֲצֵרוֹ. אֵיזֶהוּ סֻלָּם קָבוּעַ, כָּל שֶׁקְּבָעוֹ שָׁם בֵּין לְחֹל בֵּין לְשַׁבָּת.

באר היטב

(א) מעשרה. ואם תוכו יו''ד אע''פ שמצד החצר אין בו יו''ד אין צריך סולם. ב''י: (ב) סולם. דגלי דעתיה דסלקיה לגג מן ר''ה בסולם קבוע:

סימן שס"א
סעיף ב'

חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה בְּמִלּוּאָהּ, אוֹ בְּיוֹתֵר מִי', לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מְקוֹם הַמְּחִצָּה נִדּוֹן כְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהוּא כַּרְמְלִית (כְּמוֹ) שֶׁהוּא הֶחָצֵר. וְאִם נִפְרַץ בְּקֶרֶן זָוִית, אֲפִלּוּ בְּפָחוֹת מִי' אָסוּר. וְכֵן בַּיִת שֶׁנִּפְרַץ בְּקֶרֶן זָוִית, אֲפִלּוּ בְּפָחוֹת מִי', וְנִפְרַץ גַּם הַקֵּרוּי עַד שֶׁנִּשְׁאַר בַּאֲלַכְסוֹן, אָסוּר. אֲבָל פִּרְצָה שֶׁאֵינָהּ בְּקֶרֶן זָוִית, אַמְרִינָן בָּהּ: פִּי תִּקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם אֲפִלּוּ בְּיוֹתֵר מִי', וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא פִּי תִּקְרָה מְשֻׁפָּע דְּלֵיכָּא פֶּה. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבָעֵינָן גַּם כֵּן בְּרֹחַב הַקֵּרוּי אַרְבָּעָה טְפָחִים (תוס' וְהָרֹא''שׁ פֶּרֶק כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין וּסְמַ''ג וְטוּר). וְאַמְרִינָן פִּי תִּקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם אֲפִלּוּ בְּב' מְחִצּוֹת, אִם יֵשׁ כָּאן ב' מְחִצּוֹת שְׁלֵמוֹת דְּבוּקוֹת זוֹ בְּזוֹ; אֲבָל זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ לֹא (טוּר).

יום שישי בשלח י"ב שבט תשפ"ג

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן