אֶחָד מִבְּנֵי הֶחָצֵר שֶׁהָיָה גּוֹסֵס, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת בּוֹ בַּיּוֹם, אוֹסֵר עַד שֶׁיִּזְכּוּ לוֹ בְּפַת (ד) וִיעָרְבוּ עָלָיו. וְכֵן קָטָן אוֹסֵר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת. אֲבָל הָאוֹרֵחַ אֵינוֹ אוֹסֵר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסי' ש''ע.
גַּגִּין, וַחֲצֵרוֹת, וְקַרְפִּיפוֹת, כֻּלָּן רְשׁוּת אַחַת הֵם לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹכָן, שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטְלָם מִזֶּה לְזֶה אֲפִלּוּ הֵם שֶׁל בְּעָלִים הַרְבֵּה וְלֹא עֵרְבוּ יַחַד, מֻתָּר לְטַלְטֵל מֵחָצֵר לְחָצֵר אַחֶרֶת, אוֹ לַגַּג, אוֹ לְרֹאשׁ כֹּתֶל שֶׁבֵּינֵיהֶם, וּמִגַּג לְגַג אַחֵר הַסָמוּךְ לוֹ, אֲפִלּוּ גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, וּמֵהַגַּג לְקַרְפָּף שֶׁאֵינוֹ יוֹתֵר מִסְאָתַיִם, אוֹ שֶׁהֻקַּף לְדִירָה אֲפִלּוּ הוּא יוֹתֵר מִסְאָתַיִם, אוֹ לְמָבוֹי שֶׁמְּתֻקָּן בְּלֶחִי אוֹ קוֹרָה, אֲפִלּוּ לֹא עֵרְבוּ בּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֵרְבוּ בְּנֵי חָצֵר לְעַצְמָן דִּשְׁכִיחֵי מָאנֵי דְּבָתִּים בֶּחָצֵר, מֻתָּר לְטַלְטֵל כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּחָצֵר (זוֹ) לְחָצֵר אַחֶרֶת, וְלֹא חַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יְטַלְטֵל גַּם כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בַּבַּיִת לְחָצֵר אַחֶרֶת אוֹ לְגַג וְקַרְפָּף.
קַרְפָּף יָתֵר עַל סְאָתַיִם שֶׁלֹּא הֻקַּף לַדִּירָה, הָוֵי כַּרְמְלִית וְאָסוּר לְטַלְטֵל מִמֶּנּוּ לְקַרְפָּף אַחֵר לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא מִזֶּה לְזֶה כִּי אִם שְׁתֵּי אַמּוֹת בָּזֶה וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בָּזֶה.
באר היטב
(ד) ויערבו. ואם מת בשבת אוסר כיון שאין העירוב ראוי להתקיים כל השבת דרוב גוססין למיתה כמ''ש סי' שפ''ג. מ''א: