עֵרְבוּ דֶּרֶךְ חַלּוֹן אוֹ פֶּתַח שֶׁבֵּינֵיהֶם וְנִסְתַּם בְּשַׁבָּת, מֻתָּרִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ דֶּרֶךְ גֹּבַהּ הַכֹּתֶל וְחֹרָיו. וַאֲפִלּוּ אִם עֵרֵב לְשָׁנָה וְנִסְתַּם הַפֶּתַח בַּחֹל וְנִפְתַּח בְּשַׁבָּת, (א) וַאֲפִלּוּ סְתָמָהּ בְּמֵזִיד (אָגוּר), חָזַר הָעֵרוּב לְהֶתֵּרוֹ. וּלְהָרַמְבָּ''ם אֵין מֻתָּר לְטַלְטֵל אֶלָּא כָּל אַחַת לְעַצְמָהּ, אֲבָל מִזּוֹ לְזוֹ לֹא.
הָיָה כֹּתֶל בֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת וְעֵרְבָה כָּל אַחַת לְעַצְמָהּ, וְנִפְרַץ הַכֹּתֶל בְּשַׁבָּת, מֻתָּרִים לְטַלְטֵל כָּל הַשַּׁבָּת כָּל אֶחָד בַּחֲצֵרוֹ אֲפִלּוּ כְּלֵי הַבַּיִת. אֲבָל חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה בְּשַׁבָּת לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, אָסוּר.
חָצֵר קְטַנָּה שֶׁנִּפְרְצָה קֹדֶם שַׁבָּת בְּמִלּוּאָהּ לִגְדוֹלָה, וְאֵין בַּפִּרְצָה יוֹתֵר מִי' אַמּוֹת, גְּדוֹלָה מֻתֶּרֶת לְהוֹצִיא כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בַּבַּיִת לַחֲצֵרָהּ, אִם עֵרְבָה לְעַצְמָהּ, וּקְטַנָּה אֲסוּרָה לְהוֹצִיא כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בַּבַּיִת לַחֲצֵרָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן עֵרְבוּ יַחַד. וְהַיְנוּ כְּשֶׁנִּכְנָסִין כָּתְלֵי קְטַנָּה לַגְּדוֹלָה וּכְשֶׁכָּתְלֵי קְטַנָּה מֻפְלָגִים ג''ט מִכָּתְלֵי אֹרֶךְ הַגְּדוֹלָה, דְּאִם לֹא כֵן הָיְתָה קְטַנָּה נִתֶּרֶת ע''י נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים.
באר היטב
(א) ואפי' סתמה. ואפי' פרץ פצימיו עיין ט''ז: