עַכּוּ''ם שֶׁהִשְׂכִּיר בֵּיתוֹ לַחֲבֵרוֹ עַכּוּ''ם, אִם נִשְׁאַר לוֹ שׁוּם תְּפִיסָה בַּבַּיִת, שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַנִּיחַ שָׁם שׁוּם כֵּלִים, יְכוֹלִים לִשְׂכֹּר מִמֶּנּוּ; וְאִם לֹא נִשְׁאַר לוֹ שׁוּם תְּפִיסָה, אִם יָכוֹל הַמַּשְׂכִּיר לְסַלֵּק הַשּׂוֹכֵר תּוֹךְ זְמַנּוֹ, יְכוֹלִים לִשְׂכֹּר מִמֶּנּוּ; וְאִם לָאו אֵינוֹ מוֹעִיל אֶלָּא אִם כֵּן יִשְׂכְּרוּ מֵהַשּׂוֹכֵר. הגה: וְהוּא הַדִּין אִישׁ אַחֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּפִיסָה בַּבַּיִת, יְכוֹלִין לִשְׂכֹּר מִמֶּנּוּ, דְּלֹא גָּרַע מִשְּׂכִירוֹ וּלְקִיטוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם ריב''ש סי' תכ''ז).
חָצֵר שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְעַכּוּ''ם דָּרִים בָּהּ, וּבַיִת אֶחָד שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵצֶל בֵּיתוֹ שֶׁל זֶה וְאֵינוֹ פָּתוּחַ לֶחָצֵר וְחַלּוֹנוֹת בֵּינֵיהֶם, (יב) אֵינוֹ יָכוֹל לְעָרֵב עִמּוֹ דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן שֶׁבֵּינֵיהֶם כְּדֵי לְהוֹצִיא כֵּלָיו דֶּרֶךְ בֵּית שְׁכֵנוֹ הַפָּתוּחַ לֶחָצֵר. אֲבָל אִם פֶּתַח פָּתוּחַ בֵּינֵיהֶם, מֻתָּר. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר דְּאַף אִם פֶּתַח פָּתוּחַ בֵּינֵיהֶם, אָסוּר.
חָצֵר (יג) שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְעַכּוּ''ם שְׁרוּיִים בָּהּ, וְהָיוּ חַלּוֹנוֹת פְּתוּחוֹת מִבֵּית יִשְׂרָאֵל זֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל זֶה וְעָשׂוּ עֵרוּב דֶּרֶךְ חַלּוֹנוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מֻתָּרִים לְהוֹצִיא מִבַּיִת לְבַיִת דֶּרֶךְ חַלּוֹנוֹת הֲרֵי הֵם אֲסוּרִים לְהוֹצִיא מִבַּיִת לְבַיִת דֶּרֶךְ פְּתָחִים, מִפְּנֵי הָעַכּוּ''ם, עַד שֶׁיַּשְׂכִּיר. הגה: סְפִינָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יִשְׂרָאֵלִים רַבִּים וְיֵשׁ לָהֶם בָּתִּים מְיֻחָדִים, צְרִיכִים לְעָרֵב וְלִשְׂכֹּר רְשׁוּת מִן הָעַכּוּ''ם בַּעַל הַסְּפִינָה אוֹ לְהַבְלִיעוֹ בִּשְׂכַר הַסְּפִינָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם שִׁבּוֹלֵי לֶקֶט). וְעַיֵּן לְעֵיל סי' שס''ו ס''ב.
באר היטב
(יג) שישראל. חצר של עכו''ם כדירת בהמה ומותר לישראל הדר שם להכניס ולהוציא ואם נתאכסן שם ישראל עמו אינו אוסר בעה''ב על האורח ולא האורח על בעה''ב. ב''י ט''ז:
באר היטב
(יב) אינו. כדי שיתיירא לדור יחידי ויצא משם ועי' ט''ז מ''ש: