מִי שֶׁזִּמֵּן אֶצְלוֹ אוֹרְחִים בְּיוֹם טוֹב, לֹא יוֹלִיכוּ בְּיָדָם מָנוֹת לְמָקוֹם שֶׁאֵין בַּעַל הַסְעֻדָּה יָכוֹל לֵילֵךְ בּוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן זִכָּה לָהֶם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב עַל יְדֵי אַחֵר בְּמָנוֹת אֵלּוּ.

הַבָּא לִמְדֹּד אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁל תְּחוּם הָעִיר, אִם הָיְתָה הָעִיר (א) אֲרִיכָא וּקְטִינָא, אוֹ שֶׁהָיְתָה מְרֻבַּעַת לֹא לְרִבּוּעַ הָעוֹלָם, הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהּ אַרְבַּע זָוִיּוֹת שָׁווֹת, מַנִּיחִים אוֹתָהּ כַּמּוּת שֶׁהִיא, וּמוֹדְדִים לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ.

הָיְתָה עֲגֻלָּה, עוֹשִׂין לָהּ זָוִיּוֹת וְרוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא בְּתוֹךְ הַמְּרֻבָּע, וּמוֹדְדִין חוּץ מִצַּלְעוֹת אוֹתוֹ מְרֻבָּע אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ שֶׁנִּמְצָא מִשְׂתַּכֵּר הַזָּוִיּוֹת; וְכֵן אִם הָיְתָה הָעִיר מְשֻׁלֶּשֶׁת אוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ צְלָעוֹת רַבּוֹת, מְרַבְּעִים אוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיאִין חוּץ לַמְּרֻבָּע אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ.