אֵין סוֹמְכִין אֶלָּא עַל מְדִידַת אָדָם מֻמְחֶה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מִדַּת הַקַּרְקַע.

הָיוּ לָנוּ תְּחוּמֵי שַׁבָּת מֻחְזָקִין, וּבָא מֻמְחֶה וּמָדַד, רִבָּה בִּתְחוּם מֵהֶם וּמִעֵט בַּתְּחוּם, שׁוֹמְעִין לוֹ אַף בַּתְּחוּם שֶׁרִבָּה. הגה: מָדַד וּמָצָא מִדָּתוֹ בְּמִזְרָחִית צְפוֹנִית יְתֵרָה עַל שֶׁכְּנֶגְדּוֹ בְּמִזְרָחִית דְּרוֹמִית, מוֹתֵחַ הַחוּט שֶׁל סִימַן הַתְּחוּם מִזֶּה לְזֶה בַּאֲלַכְסוֹן, (הָרֹא''שׁ וְטוּר). וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּשָׁוֶה, לְפִי הַמָּקוֹם שֶׁרִבָּה בּוֹ. (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשִׁ''י וְרַשְׁבָּ''א).

אִם בָּאוּ ב' מֻמְחִים וּמָדְדוּ אֶת הַתְּחוּם, אֶחָד רִבָּה וְאֶחָד מִעֵט, שׁוֹמְעִין לַמַּרְבֶּה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַרְבֶּה יוֹתֵר מִמִּדַּת אֲלַכְסוֹנָהּ שֶׁל עִיר. כֵּיצַד, בְּעֵת שֶׁיַּרְבֶּה זֶה נֶאֱמַר: שֶׁמָּא הָאֶחָד מִקֶּרֶן אֲלַכְסוֹן שֶׁל עִיר מָדַד הָאַלְפַּיִם, וּלְפִיכָךְ מִעֵט מִדָּתוֹ וְנִמְצָא צֶלַע הַתַּחְתּוֹן בֵּינוֹ וּבֵין הָעִיר פָּחוֹת מֵאַלְפַּיִם; וְזֶה הָאַחֲרוֹן מָדַד אַלְפַּיִם מִצֶּלַע הָעִיר. וְאֵין מַחְזִיקִין עַל הָרִאשׁוֹן (ב) שֶׁטָּעָה בְּיוֹתֵר עַל זֶה.