מִי שֶׁקָּדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם וְהוּא חוּץ לַתְּחוּם הָעִיר אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת, לֹא יִכָּנֵס לִהְיוֹת כִּבְנֵי הָעִיר וְאֵינוֹ מְהַלֵּךְ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ מִמָּקוֹם שֶׁקָּדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם.

מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם שֶׁלֹּא לָדַעַת, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת לוֹ מְחִצָּה שֶׁל בְּנֵי אָדָם שֶׁעֵרְבוּ לְאוֹתוֹ רוּחַ וִיכוֹלִים (ג) לֵילֵךְ שָׁם וְיַעֲשׂוּ סְבִיבָיו כְּמוֹ מְחִצָּה וְיִכָּנֵס בֵּינֵיהֶם; וְהוּא שֶׁלֹּא יָדְעוּ אוֹתָם שֶׁנַּעֲשֵׂית בָּהֶם הַמְּחִצָּה שֶׁלְּשֵׁם כָּךְ נִקְרְאוּ, אֲבָל אִם יָצָא לָדַעַת, אָסוּר.

מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ חוּץ לַתְּחוּם עַכּוּ''ם, אוֹ רוּחַ רָעָה אוֹ שְׁאָר כָּל אֹנֶס, אוֹ שֶׁשָּׁגַג וְיָצָא, אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת. הֶחְזִירוּהוּ לְתוֹךְ הַתְּחוּם, כְּאִלּוּ לֹא יָצָא וַהֲרֵי כָּל הָעִיר כְּאַרְבַּע אַמּוֹת כְּבַתְּחִלָּה וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ; אֲבָל אִם חוֹזֵר לָדַעַת, אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת. הגה: וְכֵן אִם נִכְנַס לַסְּפִינָה (ד) וְיָצְאָה הַסְּפִינָה חוּץ לַתְּחוּם וְחָזְרָה לַאֲחוֹרֵיהָ לַנָּמֵל שֶׁהִפְלִיגָה מִשָּׁם, הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ לֹא יָצָא דַּהֲוָה לֵיהּ כְּמוֹ שֶׁהוֹצִיאוּהוּ עַכּוּ''ם וְהֶחְזִירוּהוּ, (אוֹר זָרוּעַ).