ההלכה היומית
יום חמישי במדבר כ"ז אייר תשפ"ג
סימן תכ"א
סעיף א'

נוֹהֲגִין בְּאַשְׁכְּנָז שֶׁאוֹמְרִים פָּרָשַׁת וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם שַׁחֲרִית אַחַר פָּרָשַׁת הַתָּמִיד. וּבִסְפָרַד אֵין נוֹהֲגִין לְאָמְרָהּ, לְפִי שֶׁעֲתִידִין לִקְרוֹת אוֹתָהּ בַּסֵפֶר תּוֹרָה.

סימן תכ"ב
סעיף א'

עַרְבִית, שַׁחֲרִית וּמִנְחָה מִתְפַּלֵּל י''ח בְּרָכוֹת וְאוֹמֵר (א) יַעֲלֶה וְיָבֹא בִּרְצֵה. וְאִם לֹא אֲמָרוֹ בְּעַרְבִית, אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁזוֹכֵר שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר ע''ל (ב) סִימָן רצ''ד סָעִיף ד' וְה', בֵּין שֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ יוֹם אֶחָד בֵּין שֶׁהוּא שְׁנֵי יָמִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ בַּלַּיְלָה. אֲבָל לֹא אֲמָרוֹ שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, (ג) מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְאִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל מוֹדִים, אוֹמֵר בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר. וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד אַחַר שֶׁהִתְחִיל מוֹדִים, אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁהִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ, חוֹזֵר לִרְצֵה. וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד שֶׁהִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ, חוֹזֵר לְרֹאשׁ. וְאִם הוּא רָגִיל לוֹמַר תַּחֲנוּנִים אַחַר תְּפִלָּתוֹ וְנִזְכַּר אַחַר שֶׁהִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ קֹדֶם (ד) שֶׁיַּעֲקֹר רַגְלָיו, חוֹזֵר לִרְצֵה. הגה: וְאִם הוּא סָפֵק אִם הִזְכִּיר אוֹ לָאו, (ה) אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר (כָּל בּוֹ הִלְכוֹת תְּפִלָּה). וּשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁשָּׁכַח מִלְּהַזְכִּיר בְּשַׁחֲרִית ע''ל סִימָן קכ''ו.

באר היטב

(א) יעלה ויבא. והשמש יתחיל תפלתו קודם הציבור וכשיגיע ליעלה ויבא ירים קולו להשמיע בציבור עיין סימן קי''ד: (ב) סימן רצ''ד. דהיינו תיכף כשמסיים הברכה אפילו לא התחיל עדיין מודים עיין סימן רל''ו ס''ב ועיין סי' ק''ח: (ג) מחזירין. ודוקא אם עדיין לא התפלל מוסף אבל אם התפלל מוסף א''צ לחזור. כנה''ג ע''ש ועיין סימן קכ''ו ס''ק ד' מ''ש שם: (ד) שיעקור. ואם אמר יהיו לרצון הוי כעוקר רגליו עמ''א: (ה) א''צ. והקשו האחרונים ממ''ש סימן קי''ד ס''ח דאם נסתפק אם אמר משיב הרוח אמרינן חזקה שאמר כמו שהוא רגיל בלא משיב הרוח וצריך לחזור ע''ש ועיין באחרונים מה שתירצו ע''ז והב''י והב''ח פסקו דמחזירין אותו וכ''פ הרוקח וכ''פ הל''ח בראיות ברורות וכן יש להורות דהרי עינינו רואות שההרגל להתפלל בלא יעלה ויבא. מ''א. ובשכה''ג כתב כיון דאיכא פלוגתא בזה יש מקום לומר שב ואל תעשה עדיף ולא יחזור. מיהו הטוב והישר שיתפלל בתורת נדבה ע''ש ועיין הלק''ט ח''א סי' ע''ח. ועיין מ''ש הט''ז:

סימן תכ"ב
סעיף ב'

וְקוֹרִים (ו) הַלֵּל בְּדִלּוּג, בֵּין יָחִיד בֵּין (ז) צִבּוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַצִּבּוּר מְבָרְכִין עָלָיו בִּתְחִלָּה לִקְרֹא אֶת הַהַלֵּל, וְאִם בֵּרַךְ לִגְמֹר אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר (מָרְדְּכַי פֶּרֶק בַּמֶּה מַּדְלִיקִין וְשִׁבּוֹלֵי לֶקֶט); וּלְבַסוֹף, יְהַלְלוּךָ. וְהַיָּחִיד אֵין מְבָרֵךְ עָלָיו. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף הַצִּבּוּר אֵין מְבָרֵךְ עָלָיו לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסוֹף, וְזֶה דַּעַת הָרַמְבָּ''ם וְכֵן נוֹהֲגִין בְּכָל מַלְכוּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּסְבִיבוֹתֶיהָ. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּגַם יָחִיד מְבָרֵךְ עָלָיו (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא''שׁ וְרַבֵּנוּ תָּם). וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ. וּמִכָּל מָקוֹם יִזָּהֵר אָדָם לִקְרוֹת בְּצִבּוּר כְּדֵי לְבָרֵךְ עָלָיו עִם הַצִּבּוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּכְשֶׁיָּחִיד קוֹרֵא (ח) אוֹמֵר לִשְׁנַיִם שֶׁיֹּאמְרוּ עִמּוֹ רָאשֵׁי פְּרָקִים דְּאָז הָוֵי כְּרַבִּים (מָרְדְּכַי פ' בַּמֶּה מַּדְלִיקִין וְאָגוּר בְּשֵׁם שׁוֹחֵר טוֹב). וְנָהֲגוּ כֵּן בְּהוֹדוּ וְלֹא בְּאָנָּא.

באר היטב

(ו) הלל. ואין קורין בבית האבל דא''ל שם לא המתים יהללו יה דהוי כלועג לרש ועסי' קל''א ס''ק י' מה שכתבתי שם. נשים פטורות מכל הלל מפני שהוא מ''ע שהז''ג ועמ''א ועיין יד אהרן: (ז) הצבו'. ואם בא לבה''כ סמוך להלל יקרא הלל תחלה עם הצבו' ואח''כ יתפלל ל''ח. ואפש' כשהוא אומר פסוקי דזמרה מות' להפסיק באמצע לקרות הלל עם הציבור דלא גרע ממזמורים שמוסיפין בשבת מיהו נ''ל דאז לא יברך על ההלל לא בתחלה ולא בסוף לכן דוקא בהלל דר''ח יעשה כן כיון דהרבה פוסקים שלא לברך אבל בימים שגומרים ההלל לא יאמר אותו באמצע פסוקי דזמרה. מ''א ע''ש: (ח) אומר. ואפילו אם גומרים ההלל דלא כל''ח מ''א ע''ש. ואם אין מצויין א''צ להטריח אחריהם ע''ש. ונ''ל דיאמר בלא ברכה כמ''ש בשל''ה באר היטב אשר לפני:

יום חמישי במדבר כ"ז אייר תשפ"ג

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן