מַזְכִּירִין יַעֲלֶה וְיָבֹא (א) בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וְאִם לֹא אָמַר (ב) אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְאִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן. הגה: וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קפ''ח סָעִיף ז'.
רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, עַרְבִית שַׁחֲרִית וּמִנְחָה מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע וְאוֹמֵר יַעֲלֶה וְיָבֹא בָּעֲבוֹדָה, וְאֵינוֹ מַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּיַעֲלֶה וְיָבֹא, וּמוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים וְקוֹרִין בָּרִאשׁוֹן שִׁבְעָה בְּסֵדֶר הַיּוֹם, (א) וּבַשֵּׁנִי קוֹרֵא מַפְטִיר וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה, וּמַפְטִירִין (ב) הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְאִם מַזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ עַיֵּן לְעֵיל סִימָן רפ''ד ס''ב, חוּץ מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת שֶׁמַּפְטִירִין עֲנִיָּה סֹעֲרָה. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי (טוּר וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק בְּנֵי הָעִיר וּמִנְהָגִים) וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ. אֲבָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, מַפְטִירִין שִׁמְעוּ (אַבּוּדַרְהַם וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק בְּנֵי הָעִיר וּמִנְהָגִים), וְיֵשׁ אוֹמְרִים הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְכֵן עִקָּר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג, (ת''ה סִימָן י''ט וּמִנְהָגֵי מהרא''ק). וְאִם אֵרַע רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּד' פָּרָשִׁיּוֹת, מַפְטִירִין בְּשֶׁל פָּרָשָׁה (מִנְהָגִים), וְעַיִּןִ לְקַמָּן סִימָן תרפ''ה.
באר היטב
(א) ובשני. לשון מנהגים ומניחים ספר תורה שנייה אצלה ואו' חצי קדיש על שניהם: (ב) השמים. ואז מפטירין בכי תצא רני עקרה וגם ענייה סוערה. לבוש:
רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, מַפְטִירִין בְּשַׁבָּת שֶׁלְּפָנָיו וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ וְאֵין דּוֹחִין עֲנִיָּה סֹעֲרָה (ג) וְלֹא שִׁמְעוּ מִשּׁוּם מָחָר חֹדֶשׁ (מִנְהָגִים). וְאִם רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁנֵי יָמִים, שַׁבָּת וְיוֹם רִאשׁוֹן, מַפְטִירִין הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְנוֹהֲגִים לוֹמַר אַחַר כָּךְ פָּסוּק רִאשׁוֹן וּפָסוּק אַחֲרוֹן מֵהַפְטָרַת וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן לְזֵכֶר שֶׁמָּחָר גַּם כֵּן הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לְהַפְסִיק מִנָּבִיא לְנָבִיא וְאֵין אוֹמְרִים רַק הַפְטָרַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, (ת''ה סי' ב' וּפְסָקָיו סִימָן צ''ד), וְכֵן נוֹהֲגִין, אֲבָל אִם הַהַפְטָרָה בְּאוֹתוֹ נָבִיא עוֹשִׂין כֵּן. וְכֵן אִם הָיָה חֲתֻנָּה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אוֹ בִּשְׁאָר שַׁבָּתוֹת, (ד) שֶׁאֵין דּוֹחִין הַהַפְטָרָה.
באר היטב
(ג) ולא שמעו. זהו משנה שא''צ דלעולם אין ר''ח אב בא' בשבת: (ד) שאין דוחין. ואז אומרים מקצת שוש אשיש. מ''א:
באר היטב
(א) בבהמ''ז. לענין אם חל ר''ח בשבת ומשך סעודה ג' עד הלילה או אם חל ר''ח בא' בשבת כתבתי הכל מבוא' בס''ס קפ''ח ע''ש. ולענין אם אכל בין מנחה למעריב בר''ח או בערב ר''ח כתבתי הכל מבוא' בסימן תי''ט ע''ש: (ב) אין. דאי בעי לא אכל פת: