וְקוֹרֵא הַכֹּהֵן ג' פְּסוּקִים שֶׁהֵם: וַיְדַבֵּר, צַו, וְאָמַרְתָּ. וְלֵוִי חוֹזֵר וְקוֹרֵא וְאָמַרְתָּ וְקוֹרֵא אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד, וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְיִשְׂרָאֵל קוֹרֵא עוֹלַת תָּמִיד עַד וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם. (ב) וּרְבִיעִי קוֹרֵא וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, עַד סוֹף.
אוֹמֵר קַדִּישׁ וְאַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן, וְאֵין אוֹמְרִים יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, וּמַחֲזִיר סֵפֶר תּוֹרָה לִמְקוֹמוֹ וְעוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מוּסָף, וּמַחֲזִיר שְׁלִיחַ צִבּוּר הַתְּפִלָּה וְאוֹמֵר (ג) כֶּתֶר, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לִמְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, אוֹמֵר לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים כְּמוֹ בִּקְדֻשַּׁת שַׁחֲרִית, וְאַחַר שֶׁסִיֵּם חֲזָרַת הַתְּפִלָּה אוֹמֵר קַדִּישׁ וְאוֹמֵר מִזְמוֹר בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה'.
באר היטב
(ג) כתר. היינו לפי מנהג הספרדיים ובאשכנז אומרים נקדש כמו ביוצר. בתפלת מוסף י''א זכרון לכלם היו וי''א יהיו וי''א לכולנו ואין לשנות שום מנהג. צ''ל ומנחתם ונסכיהם. תי''ט פ''ט דמנחות. מ''א ע''ש:
נוֹהֲגִים (ד) לַחֲלֹץ תְּפִלִּין כְּשֶׁרוֹצִים לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף.
באר היטב
(ד) לחלוץ. ובחה''מ יש לחלצם קודם קריאת הלל עסי' ל''א ס''ב מ''ש ועסי' כ''ה סי''ג. ועיין פר''ח מה שנסתפק ועיין יד אהרן:
באר היטב
(ב) ורביעי. והב''ח כתב שיותר טוב שיקרא רביעי גם וביום השבת וכן משמע בב''י דיש נוהגין כן ועיין ט''ז שהאריך: