הַבְּדִיקָה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה (א) לְאוֹר הַנֵּר וְלֹא לְאוֹר הַלְּבָנָה. וְאִם עָבַר וְלֹא בָּדַק לֵיל י''ד כְּשֶׁבּוֹדֵק בְּיוֹם י''ד, לֹא יִבְדֹּק לְאוֹר הַחַמָּה אֶלָּא לְאוֹר הַנֵּר. וְאַכְסַדְרָה שֶׁאוֹרָהּ רַב, אִם בְּדָקָהּ לְאוֹר הַחַמָּה, דַּיּוֹ; וְהוּא הַדִּין כְּנֶגֶד (ב) אֲרֻבָּה שֶׁבַּחֶדֶר.
אֵין בּוֹדְקִין לְאוֹר (ג) הָאֲבוּקָה אֶלָּא לְאוֹר הַנֵּר, וְלֹא בְּנֵר שֶׁל חֵלֶב, וְלֹא שֶׁל שֻׁמָּן, וְלֹא שֶׁל שֶׁמֶּן, אֶלָּא בְּנֵר שֶׁל שַׁעֲוָה. הגה: וְהוּא יְחִידִי, אֲבָל שְׁתֵּי נֵרוֹת בְּיַחַד, אֲפִלּוּ קְלוּעִים, דִּינָם כַּאֲבוּקָה (מַהֲרִי''ל בְּשֵׁם אֲגֻדָּה).
באר היטב
(ג) האבוק'. ואפי' בדיעבד לא מהני אבל נר של חלב ושל שומן מהני בדיעבד. ושל שמן דינו כאבוקה ואם אין לו נר של שעוה יבדוק בשל שמן ואם אין לו שמן יבדוק לכתחלה בשל חלב ואין לבדוק בעץ שקורין קי''ן ח''י:
בּוֹדֵק כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא הִכְנִיסוּ בָּהֶם חָמֵץ. וְלָכֵן כָּל חַדְרֵי הַבַּיִת וְהָעֲלִיּוֹת צְרִיכִים בְּדִיקָה; שֶׁפְּעָמִים אָדָם נִכְנַס בָּהֶם וּפִתּוֹ בְּיָדוֹ. אֲבָל אוֹצְרוֹת יַיִן (ד) שֶׁאֵין מִסְתַּפֵּק מֵהֶם, וְכֵן מַתְבֵּן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אֵינָם צְרִיכִים בְּדִיקָה.
באר היטב
(ד) שאין מסתפק. ואם מסתפק ויש לו קבע שנוטל בפעם אחד מה שצריך לסעודה א''צ בדיקה. מ''א. כתב (מהרי''ל) [מהרי''ו] בתשובה מקום שאוכלים שם כל השנה יש לבדוק תחת הספסלים דא''א שלא נפל שם מן החמץ והוי חמץ ברור אי ליכא שם תרנגולים. ולא ישליך חטים לתרנגולים במקום לח שלשים יום קודם לפסח. מהרי''ל:
באר היטב
(א) לאור הנר. ובליל י''ד ואף אם בדק יום י''ג לאור הנר צריך לחזור ולבדוק ליל י''ד. אכן אם בדק ליל י''ג ונזהר היטב שלא להכניס עוד חמץ א''צ לבדוק עוד. ח''י ע''ש והלבוש והב''ח כתבו דאף אם בדק ליל י''ג צריך לחזור ולבדוק בליל י''ד. וסיים הח''י דאם רוצה להחמיר על עצמו עכ''פ לא יברך ליכנס עצמו לחשש ספק ברכה אך יחזור וישתמש בתוכה חמץ ואז יוכל לחזור ולברך ולבדוק. ועיין בהלק''ט ח''א סי' תנ''ג ועיין יד אהרן: (ב) ארובה. היינו חלון בגג (עיין פ''ה דביצה משנה א' ופ' י' דאהלות). ואם יש שם מחיצה של זכוכית אסור לבדוק כנגדו. מ''א: