הִנִּיחַ ט' כִּכְּרוֹת חָמֵץ וּמָצָא י', צָרִיךְ לִבְדֹּק אַחַר כָּל הַט'. וְכֵן אִם הִנִּיחַ י' וּמָצָא ט', צָרִיךְ לִבְדֹּק אַחַר כָּל הַי' שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים מַה שֶּׁהִנִּיחַ נָטַל וְאֵלּוּ אֲחֵרִים הֵם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָנֵי מִלֵּי בִּקְשׁוּרִים יַחַד, אֲבָל אִם אֵינָם קְשׁוּרִים יַחַד אֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק אֶלָּא אַחַר (ה) הָאֶחָד.

הִנִּיחַ חָמֵץ בְּזָוִית זוֹ וּמְצָאוֹ בְּזָוִית אַחֶרֶת, צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִבְדֹּק.

עַכּוּ''ם שֶׁהִפְקִיד חֲמֵצוֹ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, אִם הוּא חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ מִגְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, בֵּין שֶׁהוּא בְּבֵיתוֹ בֵּין שֶׁהוּא בְּכָל מָקוֹם בִּרְשׁוּתוֹ, (א) חַיָּב לְבַעֲרוֹ. הגה: וַאֲפִלּוּ חָזַר וְהִפְקִידוֹ בְּיַד (ב) עַכּוּ''ם אַחֵר (הַגָּהוֹת אַלְפָסִי פ''ק דִּפְסָחִים). וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ אֵינוֹ עָלָיו אֶלָּא שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁחַיָּב בִּפְשִׁיעָה, חַיָּב לְבַעֲרוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ בַּדִּין, אֶלָּא שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהָעַכּוּ''ם אַלָּם וְיִכְפֵּהוּ לְשַׁלֵּם אִם יֹאבַד, חַיָּב לְבַעֲרוֹ; (ג) וְיֵשׁ חוֹלְקִים.