הָיוּ בּוֹ שְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים בְּב' מְקוֹמוֹת וְחוּט שֶׁל בָּצֵק בֵּינֵיהֶם, רוֹאִים כָּל שֶׁאִלּוּ יִנָּטֵל הַחוּט נִטָּלִין עִמּוֹ, חַיָּב לְבַעֵר; וְאִם לָאו, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבַעֵר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּעֲרֵבָה, אֲבָל בַּבַּיִת אַף עַל פִּי שֶׁאִם יִנָּטֵל הַחוּט אֵין נִטָּלִין עִמּוֹ, חַיָּב לְבַעֵר מִפְּנֵי שֶׁפְּעָמִים מְקַבֵּץ אוֹתָם. הָיָה חֲצִי זַיִת בַּבַּיִת וַחֲצִי זַיִת בַּעֲלִיָּה, חֲצִי זַיִת בַּבַּיִת וַחֲצִי זַיִת בְּאַכְסַדְרָה, חֲצִי זַיִת בְּבַיִת זֶה וְחֵצִי זַיִת בְּבַיִת שֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ, הוֹאִיל וְאֵלּוּ הַחֲצָאֵי זֵיתִים דְּבוּקִים בַּכְּתָלִים אוֹ בַּקּוֹרוֹת אוֹ בַּקַּרְקָעוֹת אֵינוֹ חַיָּב לְבַעֵר (יב) אֶלָּא מְבַטְּלוֹ בְּלִבּוֹ וְדַיּוֹ.

חָמֵץ שֶׁנִּתְעַפֵּשׁ קֹדֶם זְמַן אִסוּרוֹ וְנִפְסַל מֵאֲכִילַת הַכֶּלֶב, אוֹ שֶׁשְּׂרָפוֹ בָּאֵשׁ קֹדֶם זְמַנּוֹ (רַ''ן) וְנֶחְרַךְ עַד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְכֶלֶב, אוֹ שֶׁיִּחֲדוֹ לִישִׁיבָה וְטָח אוֹתוֹ בַּטִּיט, מֻתָּר לְקַיְּמוֹ בְּפֶסַח.

דְּיוֹ שֶׁהוּא מְבֻשָּׁל בְּשֵׁכַר שְׂעוֹרִים, מֻתָּר (יג) לִכְתֹּב בּוֹ.