אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר הֶחָמֵץ בַּבַּיִת אַחַר סְעֻדַּת שַׁחֲרִית, צָרִיךְ לְבַטֵּל הֶחָמֵץ כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא מְבַטֵּל בִּשְׁאָר שָׁנִים.
הַהוֹלֵךְ בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לִדְבַר מִצְוָה, כְּגוֹן לָמוּל אֶת בְּנוֹ אוֹ לֶאֱכֹל סְעֻדַּת (ז) אֵרוּסִין בְּבֵית (ח) חָמִיו, וְנִזְכַּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּבֵיתוֹ, אִם יָכוֹל לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ וּלְבַעֵר וְלַחֲזֹר לְמִצְוָתוֹ, יַחֲזֹר וִיבַעֵר; וְאִם לָאו, (ט) יְבַטְּלֶנּוּ בְּלִבּוֹ. וְאִם הָיָה הוֹלֵךְ לְהַצִּיל מִן הַנָּהָר וּמִן הַדְּלֵקָה וּמֵהַמַּפֹּלֶת וּמִיַּד עַכּוּ''ם, יְבַטְּלֶנּוּ בְּלִבּוֹ וְלֹא יַחֲזֹר אֲפִלּוּ יֵשׁ (י) שְׁהוּת. וְאִם יָצָא לְצֹרֶךְ (יא) עַצְמוֹ, יַחֲזֹר מִיָּד; עַד כַּמָּה הוּא חוֹזֵר, עַד כַּבֵּיצָה, (יב) פָּחוֹת מִכָּאן מְבַטְּלוֹ בְּלִבּוֹ וְדַיּוֹ.
הָיְתָה לוֹ עִסָה בְּבֵיתוֹ וְהוּא טָרוּד בְּמָקוֹם אַחֵר וְיָרֵא שֶׁמָּא תַּחְמִיץ, מְבַטְּלָהּ בְּלִבּוֹ קֹדֶם שֶׁתַּחְמִיץ; אֲבָל אִם הֶחְמִיצָה אֵין הַבִּטּוּל מוֹעִיל, אִם הוּא אַחַר זְמַן אִסוּרוֹ.
באר היטב
(ז) אירוסין. היינו אם אירס בערב שבת אז מותר ג''כ לעשות סעודה משא''כ אם אירס קודם אסור לעשות סעודה בע''ש כמ''ש סי' רמ''ט ס''ב מ''א. וה''ה סעודה של סבלונות או סעודת קנין שעושין עכשיו בשעת השידוכין ג''כ מיקרי סעודת מצוה. מ''א וח''י. וע' בחות יאיר סי' ט' שהאריך לבאר איזה דבר מיקרי סעודת מצוה ובסוף התשו' כתב ומה שעושין סעודה אחר כתיבת התנאים שקורין קנס מא''ל ודאי לא מיקרי סעודת מצוה ע''ש: (ח) חמיו. ל''ד החתן עצמו אלא דה''ה לאחר שהולך לסעודת מצוה. אחרונים (וח''י העלה דוקא חתן ולא אחר. דהא אפי' כשהולך אצל רבו חוזר): (ט) יבטלנו. ואם הוא אחר זמן הביעור דאז אינו יכול לבטלו חוזר ומבער וכתב המ''א אם הולך להתעסק במת מצוה אינו חוזר ומבער ובספר אבן העוזר פוסק דה''ה לכל דבר מצוה אינו חוזר לבער והטעם דכתבו התוס' דמשהה חמצו ודעתו לבערו לא עבר עליו בב''י כיון דלאו הניתק לעשה הוא ע''ש: (וע' בספר אלי' רבה מה שתמה על מ''א בזה ובלא''ה במקום מצוה אוקמיה אדאורייתא. אחרונים): (י) שהות. ואפילו לאחר זמן הביעור שאין יכול לבטל ויש שהות עדיין להציל אפ''ה לא יחזור כ''כ הכ''מ פ''ג מהלכות חמץ ומצה דלא כמ''א שכתב להיפך ע''ש: (יא) עצמו. אפי' אצל רבו ללמוד מקרי דבר הרשות לגבי מצות ביעור. עמ''א וח''י: (יב) פחות. ואם הוא פחות מכזית אפי' הוא לאחר זמן איסור דלא מצי לבטל אפ''ה א''צ לחזור. מ''א וח''י: