אֵין מְבַשְּׁלִין לְשַׁבָּת זֶה (ג) דַּיְסָא וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְאֵין עוֹשִׂין בּוֹ פַּת הַצְּנוּמָה בַּקְעָרָה. הגה: וְאִם עָבַר וּבִשֵּׁל וְהַמַּאֲכָל דָּבוּק בַּקְּדֵרָה וְאִי אֶפְשָׁר לְקַנְּחוֹ, יֵשׁ (ד) לַהֲדִיחוֹ מְעַט לְהַעֲבִיר הֶחָמֵץ (מַהֲרִי''ו).

אַחַר שֶׁאָכַל בְּשַׁבָּת זֶה סְעֻדַּת שַׁחֲרִית, יְנַעֵר הַמַּפָּה שֶׁאָכְלוּ בָּהּ, וִיקַנַּח הַקְּעָרוֹת בְּאֶצְבָּעוֹ, וְיִטְמְנֵם מִן הָעַיִן עִם שְׁאָר כְּלֵי הֶחָמֵץ, וְאִם נִשְׁאַר פַּת יָכוֹל לִתְּנוֹ לְעַכּוּ''ם (ה) עַל מְנַת שֶׁלֹּא לָצֵאת בּוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, דֶּרֶךְ הַעֲרָמָה, וְדָבָר מוּעָט.

אִם (ו) נִשְׁאַר חָמֵץ אַחַר שֶׁאֲכָלוֹ, מְבַטְּלוֹ וְכוֹפֶה עָלָיו כְּלִי עַד מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב, וּמְבַעֲרוֹ.