הַמַּגְעִיל קֹדֶם שָׁעָה חֲמִישִׁית יָכוֹל לְהַגְעִיל בְּיַחַד כְּלִי רִאשׁוֹן וּכְלִי שֵׁנִי וְכֵלִים שֶׁבָּלְעוּ דָּבָר מוּעָט, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ גַּם כֵּן אִם מַגְעִיל מִקְצָת הַכְּלִי שְׁנֵי פְּעָמִים (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).
סַלִּים שֶׁמּוֹלְחִים בָּהֶם הַבָּשָׂר, יֵשׁ מַצְרִיכִין לָהֶם הַגְעָלָה וְיֵשׁ מִי שֶׁחוֹלֵק, וְנִרְאִין דְּבָרָיו, וְטוֹב (כו) לְהַגְעִילָן אוֹ לִקְנוֹת חֲדָשִׁים.
מַחֲבַת שֶׁמְּטַגְּנִין (פי' שֶׁיּוֹצְקִין בָּהּ שֶׁמֶן לֶאֱפוֹתוֹ) בָּהּ, מֻתֶּרֶת (כז) בְּהַגְעָלָה; וְאִם הִיא אֲרֻכָּה, מֵשִׂים חֶצְיָהּ וְהוֹפֵךְ עוֹד וּמֵשִׂים חֶצְיָהּ הָאַחֵר. וְאִם הִיא אֲרֻכָּה בְּיוֹתֵר, מְלַבְּנָהּ בָּאֶמְצַע וּבְלִבּוּן כָּל דְּהוּ שֶׁקַּשׁ נִשְׂרָף עָלָיו סַגֵּי לֵיהּ (דִּבְרֵי עַצְמוֹ). (וְיֵשׁ מַחְמִירִין לְלַבֵּן הַמַּחֲבַת), (טוּר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ יוֹאֵל וּתְשׁוּבַת רַשְׁבָּ''א וְטוּר בְּשֵׁם רַשִׁ''י וְר''ת) (וְנוֹהֲגִין לְלַבְּנוֹ לְכַתְּחִלָּה, מִיהוּ סַגֵּי לֵיהּ (כח) בְּהַגְעָלָה אִם אֵין בּוֹ גּוּמוֹת) (מַהֲרִי''ל).
באר היטב
(כז) בהגעלה. דדוקא בתנור שנאפה בו החמץ בלא משקה צריך ליבון אבל לא המחבת עיין ח''י: (כח) בהגעלה. וכן נוהגין. וכתב המ''א ואותן אגנות שאופין בהם עוגות צריך ליבון:
באר היטב
(כו) להגעילן. ופשוט דאם מלחו עליהם בלי הגעלה שרי דאין מליחה לכלים (ועוד דאינו אלא ס' איסור. ח''י) עיין סעיף כ''ו מ''א ע''ש דמלח לא מיקרי דבר חריף אא''כ מלוח ביותר. וב''ח וט''ז מחמירין שלא להגעיל כלל הסלים דשמא יש חמץ בין הנקבים: