אֵין לִתֵּן (יא) בֵּיצִים שְׁלֵמִים בַּמַּצָּה שֶׁתֵּאָפֶה עִמָּהֶם.

תַּנּוּר שֶׁאוֹפִים בּוֹ חָמֵץ, צָרִיךְ לִזָּהֵר כְּשֶׁיַּסִיקוּהוּ כְּדֵי לֶאֱפוֹת בּוֹ מַצָּה, שֶׁיֵּלְכוּ הַגֶּחָלִים עַל פְּנֵי (א) כֻּלּוֹ, וְאֵין דַּי לוֹ בַּלֶּהָבָה, דִּכְמוֹ שֶׁבּוֹלֵעַ עַל יְדֵי גֶּחָלִים כָּךְ פּוֹלֵט עַל יְדֵי גֶּחָלִים וְשֶׁיְּהוּ נִצּוֹצוֹת נִתָּזִין מִמֶּנּוּ; הִלְכָּךְ אִם הִסִיקוּהוּ (ב) כַּמָּה פְּעָמִים קֹדֶם הַפֶּסַח אֵינוֹ מַסְפִּיק אֶלָּא אִם כֵּן כִּוֵּן לְהַתִּירוֹ לְצֹרֶךְ פֶּסַח, כִּי שֶׁמָּא לֹא הָלְכוּ הַגֶּחָלִים עַל פְּנֵי כֻּלּוֹ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא כִּוֵּן לְכָךְ. וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לְהָטִיל בּוֹ (ג) קַרְקַע חָדָשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ הֶסֵק; וּמִנְהָג יָפֶה הוּא. הגה: וּכְשֶׁמַּכְשִׁירוֹ עַל יְדֵי הֶסֵּק, טוֹב (ד) וְיָשָׁר הוּא לַחֲזֹר וּלְהַסִּיק לְצֹרֶךְ הָאֲפִיָּה וְלֹא לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בְּהֶסֵּק אֶחָד (תְּשׁוּבַת מַהֲרִי''ב).

טַפְקָא (פי' אֶחָד מִן הָרְעָפִין שֶׁמְּכַסִין בָּהֶם הַגַּג קופי בְּלַעַ''ז) שֶׁל חֶרֶס חֲדָשָׁה, לֹא שְׁנָא הִסִיקָהּ מִבִּפְנִים אוֹ מִבַּחוּץ, מֻתָּר כֵּיוָן שֶׁהָאוּר שׁוֹלֵט תַּחְתֶּיהָ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה עַל גַּבָּהּ, מִרְתַּח רָתַח וְהַפַּת נֶאֱפֵית מִיָּד וְאֵינָהּ בָּא לִידֵי חִמּוּץ; אֲבָל צָרִיךְ לְהַסִיק תְּחִלָּה, בֵּין תַּנּוּר בֵּין כּוּבְיָא בֵּין בְּאִלְפָּס בְּלֹא מַיִם בֵּין בְּקַרְקַע, אֲבָל (ה) לְהַדְבִּיקוֹ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ לְהַסִיק, יֵשׁ אוֹסְרִים וְטוֹב לִזָּהֵר. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁרָאוּי לִמְחוֹת שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ חֲרָרוֹת בְּרֶמֶץ (פֵּרוּשׁ אֵפֶר חַם צינירוני בְּלַעַ''ז).