(טו) להקיז. דאיתא ספי''ח דשבת דבערב שבועות נפיק זיקא דשמיה טבוח ואי לא דקבילו ישראל אורייתא הוי טבח להו לבשרייהו ולדמייהו וגזרו רבנן על כל עי''ט משום ערב שבועות. שרעפ''פין שאנו קורין קע''פ זעצי''ן מהרי''ו אוסר ומהרי''ל מתיר מלבד בהושענא רבא מפני שהוא יום הדין. ובערב י''ט האחרון של פסח הכל שרי דאינו רגל בפ''ע מט''מ. ובלילה שלפני י''ט נ''ל דמותר להקיז דם חוץ מליל הושענא רבה מ''א. וכתב הח''י ונ''ל דעכ''פ בערב שבועות יש להחמיר עם קע''פ זעצי''ן מה שא''כ בשאר עי''ט דהוא רק גזירה בעלמא משום ערב שבועות ע''ש. אין אומרים מזמור לתודה בער''פ ולא בחה''מ של פסח ומשנה דהתודה אומרים שאינו אלא לזכרון בעלמא ט''ז. וע''ל ס''ס נ''א בהג''ה:

(א) בהמה. ומהרי''ל אוסר אפילו עוף כל שבמינו טעון שחיטה. וחומרא יתירא הוא שהחמיר כי מדינא אין איסור אלא בדבר הקרב ע''ג המזבח הב''ח ומ''א וא''ז כתב דאפילו בדגים וכה''ג אסור דאפשר שהקדישו לדמי מדאמר לפסח מה שא''כ גבי חיטים דצריכין שמירה אמרינן דמנטרא לפסחא קאמר ע''ש: ובדיעבד אם אמר בשר זה לפסח כ' הב''ח דאסור אף בהנאה ע''ש ובאמת דבריו עצמו סותרים למ''ש בי''ד סי' ה' ע''ש. והע''ש והט''ז מתירין אף באכילה וכ''כ המ''א בשם הש''ך אך שסיים וצ''ע דהא הב''ח מביא ראיה מגמרא שאין עליו תשובה לכך נ''ל דבגדי וטלה יש להחמיר בדיעבד ובשאר בשר אין להחמיר עכ''ל המ''א והח''י כ' נ''ל כהסכמת שאר אחרונים דאין לאסור כלל בדיעבד. (דכל שלא התנדב כדרך המתנדבים אין בדבריו כלום) ע''ש וע' בפר''ח ובתשו' שבות יעקב ח''ב סי' י''ד. וכתב המ''א מה שנוהגין לומר כן בל''א בשר זה על פסח ליכא קפידא. דאם איתא שהקדיש הל''ל בשר זה לפסח. וכן המנהג לומר כן ואין מקפידין וכתב הרוקח סי' רפ''ג לא יאמר כמה טורח פסח. בירושלמי רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם מה טורח זה עכ''ל. והח''י מיישב המנהג שאין נזהרין בזה ע''ש:

(א) מאם. כיון דהוי עכ''פ בכור או לנחלה או לפטר רחם לפדיון ומה''ט כ' המ''א דהבא אחר נפלים צריך להתענות דהוי בכור לנחלה. ולפ''ז צ''ע ביוצא דופן והבא אחריו דלא הוי בכור הן לנחלה והן לפדיון אם צריך להתענות ע' ח''י. וכתב בתשובת מהרי''ל סי' י''ד דבכורים כהנים ולוים צריכין להתענות בער''פ אף שהוא רק בכור מאם דנמצא דאינו בכור לנחלה ולא לפדיון אפ''ה צריך להתענות. וע' בתשו' שבות יעקב חלק ב' סימן ט''ז שכת' דהבן הנולד אחר נפל בן ט' חי שמת תוך שלשים שאין צריך להתענות ע''ש. גדול הבית א''צ להתענות אע''פ שגם בהם היתה המכה לא מחמרינן כולי האי טור ומהרי''ל. כ' בשכנה''ג אם יש עשרה בכורים ומתפללים יחד כשמחזיר הש''ץ התפלה יאמר הש''ץ ענינו בש''ת ע''ש וכ''כ הפר''ח שיאמר ענינו בש''ת ע''ש ומ''א כ' דאין נכון לעשות כן דהוי כת''צ: (ב) נקבה. וכ' ב''ח ונכון לעשות כן אבל במדינות אלו נתפשט המנהג כרמ''א שלא להתענות נקבה בכורה: