(ג) ביום ה'. ואם חל ער''פ בערב שבת מתענין בערב שבת. וכ' מהרי''ל בתשובה סי' קע''ג דתענית בכורים צריך להשלים דהוי ת''צ וע''ל ס''ס רמ''ט מש''ש ואם קשה להם התענית ביום ה' כיון שאין רשאי לסעוד טרם בדיקת חמץ ויש בכורים שצריכים לבדוק הרבה חדרים (ובש''ג מצוה היא כדי שיבדוק יפה) יטעום טעימה בעלמא או יצוה לאחר לבדוק מהרי''ל וכ' מהר''ש הלוי חא''ח סי' ג' בכורים יכולין לאכול על סעודת ברית מילה והמחמיר תע''ב עכ''ל. וכ' המ''א ובמדינתינו נהגו להחמיר. ובתשובת חוט השני סימן כ''ה כ' דבעל ברית וסנדק ואבי הבן מותרים לאכול על המיל' ויפרעו תענית אחר כמו בעשרת ימי תשובה או המתענים בה''ב או יתיר נדר. ופר''ח כ' דהמיקל בבכורים אף בלא התרה בסעודת מצוה לא הפסיד ע''ש. וא''ז כ' כשמתענה בשביל בנו מותר לאכול על המילה אף אותו שאינו בעל ברית ע''ש וע' ח''י: (ד) האם. ומט''מ ומהרי''ל כתבו דאין צריך להתענות ובמקום צער וכ''ש מעוברות ומניקות יש להקל מ''א וח''י מיהו אם התענה פעם אחד הוי כמו נדר (כדאיתא בשקלים קטן שהתחיל אביו לשקול ע''י אינו פוסק). עיין ח''י. ונ''ל פשוט דאם אביו מתענה בשביל בכור מאשה אחרת שמתה ויש לו עוד בן בכור לאמו מאשתו שניה שא''צ אמו להתענות ועולה תעניתו בשביל שניהם. וכן אם יש לאביו צער ואמו מתענה בשביל עצמה לאותן הנוהגין להתענות אם היא נקבה עולה ג''כ בשביל בנה. ח''י:

(א) עשירית. דהיינו מיד אחר ט' שעות דהיינו רביעית היום כי בט' שעות ומחצה הוא זמן תפלת מנחה קטנה ובריש ערבי פסחים קאמר סמוך למנחה לא יאכל והיינו סמוך למנחה קטנה. והר''ן כ' דיש להחמיר מזמן מנחה גדולה דהיינו משש שעות ולמעלה וכ''כ מהרי''ל וכן פסק הרמ''א לקמן בסי' תרל''ט סעיף ג' בהג''ה וע' ח''י: (ב) ירקות. וה''ה בשר ודגים נמי שרי והתו' בעירובין דף כ''ה כתבו דירק חי מגריר גריר אבל מבושל משביע בדבר קל מ''א. והח''י כתב דהתם קאי דרך קביעות אכילה דהיינו שמלפתין בו פת אבל ירק לבד מותר לאכול בין חי בין מבושל: (ג) הרבה. ולא ישתה כ''כ עד שיהא שבע כי ודאי מקלקל תאות המאכל והחוש יעיד ע''ז. ט''ז: