בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח (ט) גּוֹמְרִין הַהַלֵּל בְּצִבּוּר בִּנְעִימָה בִּבְרָכָה תְּחִלָּה וְסוֹף, וְכֵן בְּלֵיל שֵׁנִי שֶׁל שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת. הגה: וְכָל זֶה אֵין אָנוּ נוֹהֲגִים כֵּן, כִּי אֵין אָנוּ אוֹמְרִים בַּלַּיְלָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַהַלֵּל כְּלָל.
שַׁחֲרִית נִכְנָסִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְקוֹרִים (א) הַזְּמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת, וּמִתְפַּלְּלִין תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וְגוֹמְרִין הַהַלֵּל וּמְבָרְכִין (ב) לִקְרוֹת הַהַלֵּל, וְאֵין מַפְסִיקִין בּוֹ אֶלָּא כַּדֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם אָבִיו אוֹ רַבּוֹ וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְאָדָם נִכְבָּד שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁלוֹם, וּבֵין הַפְּרָקִים שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם אָדָם נִכְבָּד וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם. הגה: וְדַוְקָא בְּב' יָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁגּוֹמְרִים בָּהֶם הַהַלֵּל דִּינָא הָכֵי לְעִנְיַן הַפְסָקָה, אֲבָל בְּיָמִים שֶׁאֵין גּוֹמְרִין עַיֵּן לְעֵיל סִימָן תכ''ב סָעִיף ד'. וְאִם פָּסַק בָּאֶמְצַע וְשָׁהָה אֲפִלּוּ כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלּוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר אֶלָּא לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק.
באר היטב
(א) הזמירות. ואומרים מזמור שיר ליום השבת די''ט נמי איקרי שבת ד''מ וע''ל סי' נ''א ס''ק י''א מש''ש: (ב) לקרות. ולא לגמור דשמא ידלג תיבה או אות והוי ברכה לבטלה. אחרונים:
בַּהַלֵּל, אֲפִלּוּ עֲשָׂרָה (ג) קוֹרִין כְּאֶחָד.
באר היטב
(ג) קורין. איידי דחביבא להו יהבי דעתייהו ושמעי אע''ג דבעלמא אמרינן תרי קלא לא משתמעי. ומוציאין רבים י''ח ש''ס. נ''ל דמה''ט המנהג שמקדשין שנים או שלשה או יותר יחד בשבת וי''ט דג''כ חביב עלייהו. ח''י:
באר היטב
(ט) גומרין. וכן הוא ע''פ קבלת האר''י ז''ל: