(ד) שמחה. וכתב בכוונות שגדול אחד היה רגיל לומר נחם בכל יום ואמרו גם בל''ג ונענש עיין שם: (ה) תחנון. גם בערב של יום ל''ב. ובאשכנז המנהג שבשחרית א''א תחנה משא''כ בערב אומרים תחנה וא''כ מ''ש הרב ג''כ דאין להסתפר עד ל''ג בעצמו הוא ע''פ המנהג אשכנזים אבל לאותן הנוהגין שלא לומר תחנה מבערב ה''ה דמותר להסתפר דהא בהא תלי' וכ''כ המי''ט. ח''י: (ו) שבת. זהו דעת מהרי''ו. ומהרי''ל אוסר וכן דעת מקצת אחרונים ומ''מ היכא דנהוג היתר נהוג ואין להחמיר בדינים אלו כמ''ש בסעיף קטן ג'. ח''י: (ז) ברית. ע''ל בב''י סימן תקנ''ט מבואר דבעלי ברית נקראים הסנדקים והמוהל ואבי הבן הנימול אף שאינו מל בעצמו. ומותרים להסתפר בערב קודם כניסה לבה''כ כ''כ במנהגים וכ''כ הח''י והפר''ח דלא כשכה''ג ע''ש וכן נוהגין:

(ח) מקומות וכו'. הטעם דלכ''ע נוהגין איסור ל''ג יום וא''כ כשמספרין עד ר''ח אייר ור''ח בכלל נשארו ל''ג יום עד עצרת ואע''פ שמספרין ביום ל''ג וא''כ חסר יום אחד מ''מ קי''ל מקצת היום ככולו וכיון שנהגו איסור במקצת דיו וא''כ אסור להסתפר אפי' בר''ח סיון עד עצרת כ''כ הב''ח: וכתב המ''א אבל במדינה זו נהגו לישא ולהסתפר בשלשה ימי הגבלה לכן נ''ל דלא ישאו ויסתפרו בר''ח אייר ובראשון של ימי הגבלה אמרינן מקצת היום ככולו וכ''מ במהרי''ל עכ''ל ע''ש: (ט) מקצת. פי' שמקצת ב''א לא ינהגו כך ומקצת כך דהוי לא תתגודדו ועיין מ''א שהאריך בסוגי' דיבמות בחילוק דינים שלא תעשה אגודות אגודות ע''ש. מי שנהג לגלח ביום ל''ד כמו שנוהגין בני ספרד ואח''כ נהג להסתפר בל''ג כמנהג אשכנז אין כאן משום לא תתגודדו נ''ש סי' י': (י) בשתיהן. אבל אם נוהג איסור בשתיהן לא הוי ככסיל בחושך הולך כיון דאסתפק ליה הדין וכ''כ המ''א ס''ס זה:

(יא) הנשים. ה''ה אנשים כנה''ג ולאחר שספרו מותר במלאכה תיכף. ט''ז ע''ש: