ההלכה היומית
יום רביעי נצבים-וילך כ' אלול תשפ"ג
סימן תצ"ג
סעיף ב'

נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לְהִסְתַּפֵּר עַד ל''ג לָעֹמֶר, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאָז פָּסְקוּ מִלָּמוּת, וְאֵין לְהִסְתַּפֵּר עַד יוֹם ל''ד בַּבֹּקֶר אֶלָּא אִם כֵּן חָל יוֹם ל''ג עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁאָז מִסְתַּפְּרִין בּוֹ מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. הגה: וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין נוֹהֲגִין כִּדְבָרָיו, אֶלָּא מִסְתַּפְּרִין בְּיוֹם ל''ג וּמַרְבִּים בּוֹ קְצָת (ד) שִׂמְחָה וְאֵין אוֹמְרִים בּוֹ (ה) תַּחֲנוּן (מַהֲרִי''ל וּמִנְהָגִים). וְאֵין לְהִסְתַּפֵּר עַד ל''ג בְּעַצְמוֹ וְלֹא מִבָּעֶרֶב (מַהֲרִי''ל). מִיהוּ אִם חָל בְּיוֹם רִאשׁוֹן, נוֹהֲגִין לְהִסְתַּפֵּר בְּיוֹם ו' לִכְבוֹד (ו) שַׁבָּת (מַהֲרִי''וּ). מִי שֶׁהוּא בַּעַל (ז) בְּרִית אוֹ מָל בְּנוֹ, מֻתָּר לְהִסְתַּפֵּר בַּסְּפִירָה לִכְבוֹד הַמִּילָה. (הַגָּהוֹת מִנְהָגִים).

באר היטב

(ד) שמחה. וכתב בכוונות שגדול אחד היה רגיל לומר נחם בכל יום ואמרו גם בל''ג ונענש עיין שם: (ה) תחנון. גם בערב של יום ל''ב. ובאשכנז המנהג שבשחרית א''א תחנה משא''כ בערב אומרים תחנה וא''כ מ''ש הרב ג''כ דאין להסתפר עד ל''ג בעצמו הוא ע''פ המנהג אשכנזים אבל לאותן הנוהגין שלא לומר תחנה מבערב ה''ה דמותר להסתפר דהא בהא תלי' וכ''כ המי''ט. ח''י: (ו) שבת. זהו דעת מהרי''ו. ומהרי''ל אוסר וכן דעת מקצת אחרונים ומ''מ היכא דנהוג היתר נהוג ואין להחמיר בדינים אלו כמ''ש בסעיף קטן ג'. ח''י: (ז) ברית. ע''ל בב''י סימן תקנ''ט מבואר דבעלי ברית נקראים הסנדקים והמוהל ואבי הבן הנימול אף שאינו מל בעצמו. ומותרים להסתפר בערב קודם כניסה לבה''כ כ''כ במנהגים וכ''כ הח''י והפר''ח דלא כשכה''ג ע''ש וכן נוהגין:

סימן תצ"ג
סעיף ג'

יֵשׁ נוֹהֲגִים לְהִסְתַּפֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר, וְטָעוּת הוּא בְּיָדָם. הגה: מִיהוּ בְּהַרְבֵּה (ח) מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִים לְהִסְתַּפֵּר עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר, וְאוֹתָן לֹא יִסְתַּפְּרוּ מִלַּ''ג בָּעֹמֶר וָאֵילָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהִסְתַּפֵּר בְּלַ''ג בָּעֹמֶר בְּעַצְמוֹ. וְאוֹתָן מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לְהִסְתַּפֵּר מִלַּ''ג בָּעֹמֶר וָאֵילָךְ, לֹא יִסְתַּפְּרוּ כְּלָל אַחַר פֶּסַח עַד ל''ג בָּעֹמֶר. וְלֹא יִנְהֲגוּ בְּעִיר אַחַת (ט) מִקְצָת מִנְהָג זֶה וּמִקְצָת מִנְהָג זֶה, מִשּׁוּם לֹא תִתְגֹּדֲדוּ (דְּבָרִים יד, א) וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לִנְהֹג הֶתֵּר (י) בִּשְׁתֵּיהֶן. (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).

באר היטב

(ח) מקומות וכו'. הטעם דלכ''ע נוהגין איסור ל''ג יום וא''כ כשמספרין עד ר''ח אייר ור''ח בכלל נשארו ל''ג יום עד עצרת ואע''פ שמספרין ביום ל''ג וא''כ חסר יום אחד מ''מ קי''ל מקצת היום ככולו וכיון שנהגו איסור במקצת דיו וא''כ אסור להסתפר אפי' בר''ח סיון עד עצרת כ''כ הב''ח: וכתב המ''א אבל במדינה זו נהגו לישא ולהסתפר בשלשה ימי הגבלה לכן נ''ל דלא ישאו ויסתפרו בר''ח אייר ובראשון של ימי הגבלה אמרינן מקצת היום ככולו וכ''מ במהרי''ל עכ''ל ע''ש: (ט) מקצת. פי' שמקצת ב''א לא ינהגו כך ומקצת כך דהוי לא תתגודדו ועיין מ''א שהאריך בסוגי' דיבמות בחילוק דינים שלא תעשה אגודות אגודות ע''ש. מי שנהג לגלח ביום ל''ד כמו שנוהגין בני ספרד ואח''כ נהג להסתפר בל''ג כמנהג אשכנז אין כאן משום לא תתגודדו נ''ש סי' י': (י) בשתיהן. אבל אם נוהג איסור בשתיהן לא הוי ככסיל בחושך הולך כיון דאסתפק ליה הדין וכ''כ המ''א ס''ס זה:

סימן תצ"ג
סעיף ד'

נָהֲגוּ (יא) הַנָּשִׁים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה מִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת, מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה וָאֵילָךְ.

באר היטב

(יא) הנשים. ה''ה אנשים כנה''ג ולאחר שספרו מותר במלאכה תיכף. ט''ז ע''ש:

יום רביעי נצבים-וילך כ' אלול תשפ"ג

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן