ההלכה היומית
יום שני (ראש השנה) כ"ה אלול תשפ"ג
סימן תצ"ז
סעיף ג'

אֲפִלּוּ (ג) סְפֵק צֵידָה אָסוּר; כְּגוֹן מְצוּדוֹת חַיָּה דָּגִים וְעוֹפוֹת שֶׁהָיוּ פְּרוּשׂוֹת מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וּלְמָחָר מוֹצֵא בָּהֶם, אֲסוּרִים אֶלָּא אִם כֵּן יָדוּעַ שֶׁנִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וְאִם מָצָא הַמְּצוּדוֹת מְקֻלְקָּלוֹת מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, בְּיָדוּעַ שֶׁמֵּעֶרֶב יוֹם טוֹב נִצּוֹדוּ.

באר היטב

(ג) ספק. אע''ג דקי''ל ספיקא דרבנן לקולא הכא אסור משום דהוי דשיל''מ עי''ד סי' ק''י. אבל לערב מותרין אפי' ודאי ניצודו היום ממיל' עיין סי' שכ''ה. (ועיין בספר אלי' רבה מה שתירץ על תמיהת הב''ח דרצה לחלוק על ש''ע דמתיר במצא מקולקלות והסכים לפסק ש''ע ע''ש שהאריך בדברים ישרים:

סימן תצ"ז
סעיף ד'

סָפֵק מוּכָן מֻתָּר בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי מִשּׁוּם דְּהָוֵי (ד) סְפֵק סְפֵקָא.

באר היטב

(ד) ספק ספיקא. ובי''ד סימן ק''י סעיף ח' כתב רמ''א די''א דבס''ס לא מהני דשיל''מ וכאן לא כ' כלום וצ''ע ט''ז. ועיין ש''כ ובפר''ח שם ועמ''א:

סימן תצ"ז
סעיף ה'

אִם סָכַר אַמַּת הַמַּיִם בַּכְּנִיסָה וּבַיְּצִיאָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, מֻתָּר לִקַּח מִמֶּנָּה דָּגִים בְּיוֹם טוֹב דַּהֲוָה לֵיהּ נִצּוֹדִין וְעוֹמְדִין, מֵאַחַר שֶׁאַמַּת הַמַּיִם הִיא (ה) צָרָה וְאֵינָן יְכוֹלִים לְהִשָּׁמֵט (הַמַּגִּיד פ''א).

באר היטב

(ה) צרה. ולפ''ז יש היתר גמור בדגים שמכינים מעי''ט ונותנים אותם לתוך תיבה גדולה נקובה במים. ומהרש''ל פרק א''צ כ' ג''כ להתיר בתיבה זו אפי' אם צריך מצודה קטנה להושיט שם אין שם צידה ע''ז אלא שכתב שם שנ''ל לחלק דוקא אם רוצה ליקח כולם ולבשלם מותר אבל אם רוצה ליקח א' או ב' ירא שמים יקשור בחוט אותו שצריך לו ע''ש. והב''ח כתב אם הקסטי''ן רחב יותר מששה טפחים אסור ליקח ממנו ע''ש. והט''ז העלה ומתיר בלא קשירת חוט ואפילו רוחב יותר מששה טפחים רק שלא יחזור למים מה שלא ייטב לו ע''ש. והמ''א כתב דיש להחמיר עכ''פ לעשותה ע''י עכו''ם כשהארגז רחב ע''ש:

יום שני (ראש השנה) כ"ה אלול תשפ"ג

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן