(ג) ביישוב. דוקא בישוב ישראל ואם הוא תוך התחום הוי כאלו הוא בתוך העיר. רדב''ז כנה''ג ע''ש: (ד) ליישוב וכו'. אפי' ישוב עכו''ם כיון שאין דעתו לחזור. רדב''ז: (ה) לתחום. ולכן אם דעתו לחזור מותר לעשות ואם אין דעתו לחזור עדיין לא הוקבע להיות כמותן. בני א''י שבאו לח''ל ועשו מלאכה אין מנדין אותן מבי''ט חלק ב' סי' קמ''ט ומתפללין י''ח כמקומן ולובשים מלבושי י''ט וכשחל י''ט ע''ש מבשל בלא עירוב תבשילין והעוקר דירתו עם אשתו מא''י לח''ל אע''פ שדעתו לחזור דינו כמי שאין דעתו לחזור הרדב''ז וכל שאין דעתו לחזור אע''פ שאשתו נשארה שם הוי כא''ד לחזור מ''צ ח''ב כנה''ג ע''ש חילוקי דינים. כתב א''ז בשם יש''ש פרק כ''ה מעשה באחד שהלך לארץ ישראל וקבע שם דירתו ואחר כמה שנים בא למדינתינו ודעתו היה לחזור ונהג חול ביו''ט שני ונפטר במיתה משונה ולא זכה לחזור לארץ ישראל ע''ש. ועיין בת' גנת ורדים חא''ח כלל ד' סי' י''ז. ובתשובת זרע אברהם חא''ח סי' ט' ויו''ד. וכ''כ מהריט''צ סי' קל''ט. ובהלק''ט סי' קי''א וביד אהרן. (ודע דמ''ש ב''י בשם א''ח וקולי מקום שיצא משם יש פוסקים כו' כל זמן שדעתו לחזור עכ''ל הוא ט''ס וצ''ל ובקולי מקום שהלך לשם. ועיין בסא''ר איזה דינים המסתעפים בזה):

(א) נשמטים. לפי שהם מכוסים מן העין מ''מ. וכתב המ''א וא''כ אם המים צלולים שרואין הדגים מותר אם אין מחוסרים צידה ועיין סעיף ה':

(ב) לפניהם. אבל ברחוק מהם קצת מות' ליתן מ''א ע' סי' שכ''ד סי' ג':