זִמֵּן שְׁנַיִם וּמָצָא שְׁלֹשָׁה, אוֹ זִמֵּן שְׁחֹרִים וּלְבָנִים בְּקִנִּים הַמֻּבְדָּלִים בִּמְחִצָּה וּמָצָא שְׁחֹרִים בִּמְקוֹם לְבָנִים וּלְבָנִים בִּמְקוֹם שְׁחֹרִים, אֲסוּרִין אֶלָּא אִם כֵּן מַכִּירָן.
זִמֵּן שְׁלֹשָׁה וּמָצָא שְׁנַיִם, מֻתָּרִים. וַאֲפִלּוּ הָיוּ מְקֻשָּׁרִים בְּיַחַד, מִנַּתְּחֵי מֵהֲדָדֵי (בֵּית יוֹסֵף).
זִמֵּן בְּתוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא לִפְנֵי הַקֵּן, אֲסוּרִים. וְאִם אֵין (ז) סְבִיבוֹתֵיהֶם קֵן אַחֵר, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים. וְהָנֵי מִלֵּי בִּמְדַדִּין, אֲבָל אִם הֵם מַפְרִיחִין, אֲסוּרִים; וַאֲפִלּוּ יֵשׁ קֵן אַחֵר בְּתוֹךְ נ' אַמָּה, אִם הוּא בְּקֶרֶן זָוִית שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ מִקֵּן זֶה, כֵּיוָן שֶׁאֵינָם מַפְרִיחִין אֶלָּא מְדַדִּין, מִשּׁוּם דְּכָל הֵיכָא דִּמְדַדֶּה וְלֹא הָדָר חָזֵי לְקִנֵּהּ לֹא מְדַדֶּה. וְאִם הִזְמִין תּוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא עַל פֶּתַח הַקֵּן, מֻתָּרִים (אוֹר זָרוּעַ).
באר היטב
(ז) סביבותיהם. פי' בתוך נ' אמה: