אֲגֻדָּה שֶׁל עֵצִים שֶׁהֻדְלְקָה בִּמְדוּרָה, כָּל עֵץ שֶׁלֹּא אָחֲזָה בּוֹ הָאֵשׁ מֻתָּר לְשָׁמְטוֹ, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְמֵסִיר שֶׁמֶן מֵהַנֵּר. הגה: וּמֻתָּר לִקַּח עֵץ הַדָּלוּק מִצַּד זֶה שֶׁל מְדוּרָה וּלְהַנִּיחוֹ (ג) בְּצַד אַחֵר, הוֹאִיל וְאֵינוֹ מְכַוֵּן לְכִבּוּי (מָרְדְּכַי).
אֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּדֵרָה וְלֹא אֶת הַדֶּלֶת, (ד) בַּבַּקַּעַת. הגה: אֲבָל מֻתָּר לִצְלוֹת בּוֹ (הָרִי''ף), וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁמֻּתָּר לְהַסִּיק בּוֹ עִם שְׁאָר עֵצִים אַף עַל גַּב שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהַסִּיק בִּפְנֵי עַצְמוֹ (ר''ן).
באר היטב
(ד) בבקעת. פי' בבקעת לחה כיון שהיא לחה ואינה ראויה להסקה אסור לטלטלה לצורך שום דבר אבל יבשה שהיא ראויה להסקה מותרת לכל דבר טור ורש''ל ט''ז וע' מ''א. (ובספר אליה רבה פסק להחמיר יען שכל גדולי פוסקים הראשונים החמירו):
לְדִידָן, מֻתָּר לְבַשֵּׁל בִּקְדֵרוֹת חֲדָשׁוֹת בְּיוֹם טוֹב. הגה: וְיֵשׁ (ה) אוֹסְרִין (הָרֹא''שׁ וְהַטּוּר), וְכֵן הַמִּנְהָג, אִם לֹא עַל יְדֵי (ו) הַדַּחַק; וְלָכֵן נָהֲגוּ כְּשֶׁקּוֹנִין קְדֵרוֹת חֲדָשׁוֹת (ז) בְּפֶסַח, מְבַשְּׁלִין בָּהֶם קֹדֶם יוֹם טוֹב (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).
באר היטב
(ה) אוסרים. וכלים המצופין שקורין גלזיר''ט מחזיקים מים בטוב אפי' קודם בישול לכן מותר לבשל בהם בי''ט בתחלה: (ו) הדחק. שאין לו מה לאכול הג''מ ב''י יש''ש וט''ז כתב דאם שכח לבשלה קודם י''ט או שלא מצא קדירות רק בי''ט יש לסמוך על המתירי' לבשל בי''ט בחדשות: (ז) בפסח. דבשאר י''ט רוב תשמישן בכלי גלזיר''ט אבל בפסח שאין משתמשין בכלי גלזיר''ט כמ''ש סי' תנ''א אלא בכלים שאין מצופין לכן מבשלים בהם מים קודם י''ט. אבל באמת אין חילוק בין פסח לשאר י''ט מ''א. והעולם אין נזהרין להבעיר בי''ט הטובא''ק בשפופרת חדשה ולאו שפיר עבדי:
באר היטב
(ג) בצד. אבל ליקח אותו לגמרי מהכירה להאיר נכון להחמיר: