אֲגֻדָּה שֶׁל עֵצִים שֶׁהֻדְלְקָה בִּמְדוּרָה, כָּל עֵץ שֶׁלֹּא אָחֲזָה בּוֹ הָאֵשׁ מֻתָּר לְשָׁמְטוֹ, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְמֵסִיר שֶׁמֶן מֵהַנֵּר. הגה: וּמֻתָּר לִקַּח עֵץ הַדָּלוּק מִצַּד זֶה שֶׁל מְדוּרָה וּלְהַנִּיחוֹ (ג) בְּצַד אַחֵר, הוֹאִיל וְאֵינוֹ מְכַוֵּן לְכִבּוּי (מָרְדְּכַי).

אֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּדֵרָה וְלֹא אֶת הַדֶּלֶת, (ד) בַּבַּקַּעַת. הגה: אֲבָל מֻתָּר לִצְלוֹת בּוֹ (הָרִי''ף), וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁמֻּתָּר לְהַסִּיק בּוֹ עִם שְׁאָר עֵצִים אַף עַל גַּב שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהַסִּיק בִּפְנֵי עַצְמוֹ (ר''ן).

לְדִידָן, מֻתָּר לְבַשֵּׁל בִּקְדֵרוֹת חֲדָשׁוֹת בְּיוֹם טוֹב. הגה: וְיֵשׁ (ה) אוֹסְרִין (הָרֹא''שׁ וְהַטּוּר), וְכֵן הַמִּנְהָג, אִם לֹא עַל יְדֵי (ו) הַדַּחַק; וְלָכֵן נָהֲגוּ כְּשֶׁקּוֹנִין קְדֵרוֹת חֲדָשׁוֹת (ז) בְּפֶסַח, מְבַשְּׁלִין בָּהֶם קֹדֶם יוֹם טוֹב (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).