אֲפִלּוּ נִשְׁחֲטָה הַבְּהֵמָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְהַפְרִישׁ הַמַּתָּנוֹת בְּיוֹם טוֹב.

אוֹפִין בפורנ''י, דְּהַיְנוּ תַּנּוּרִים שֶׁלָּנוּ הַגְּדוֹלִים וּפִיהֶם בְּצִדָּם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְּהֵא חֲדָשָׁה, דְּחַיְישִׁינָן שֶׁמָּא (א) תִּפְחַת וְיֻפְסַד הַלֶּחֶם וְיִמָּנַע מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב; וּמְחַמִּין חַמִּין (ב) בְּאַנְטִיכֵי, פי' יוֹרָה גְּדוֹלָה.

אַף עַל פִּי שֶׁעֵצִים שֶׁנָּשְׁרוּ מִן הַדֶּקֶל בְּיוֹם טוֹב אוֹ בְּשַׁבָּת שֶׁלְּפָנָיו אָסוּר לְהַסִיקָן, אִם נָשְׁרוּ בְּיוֹם טוֹב בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר, מַרְבֶּה עֲלֵיהֶם עֵצִים מוּכָנִים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲצֵי אִסּוּר נִכָּרִים (ר''ן פ''ק דְּבֵיצָה), וּמְבַטְּלָן; וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהֶם עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ בְּרֹב. אֲבָל אִם נָפְלוּ בַּתַּנּוּר בְּשַׁבָּת, אָסוּר לְהַסִיקָן בְּיוֹם טוֹב שֶׁלְּאַחֲרָיו אֲפִלּוּ עַל יְדֵי בִּטּוּל בְּרֹב.