אַף עַל פִּי שֶׁהֻתְּרָה הוֹצָאָה בְּיוֹם טוֹב אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, לֹא יִשָּׂא מַשָּׁאוֹת גְּדוֹלוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל, אֶלָּא צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת. כֵּיצַד, הַמֵּבִיא כַּדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לֹא יְבִיאֵם בְּסַל וּבְקֻפָּה לָתֵת לְתוֹכוֹ אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה כַּדִים בְּיַחַד, אֶלָּא יְבִיאֵם עַל כְּתֵפוֹ אוֹ לְפָנָיו אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, דְּמוּכָח שֶׁלְּצֹרֶךְ יוֹם טוֹב הֵבִיאָם. הגה: וְדַוְקָא כְּשֶׁמּוֹלִיכִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֲבָל מִזָּוִית לְזָוִית (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשִׁ''י) אוֹ מִבַּיִת לְבַיִת בְּאוֹתוֹ חָצֵר, (אוֹר זָרוּעַ), שָׁרֵי בְּכָל עִנְיָן.
הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקֻּפָּה לַאֲחוֹרָיו, אֶלָּא נוֹטְלָהּ בְּיָדוֹ.
וְכֵן מַשָּׁאוֹת שֶׁדַּרְכָּן לִשָּׂא אוֹתָם בְּמוֹט, יִשָּׂא אוֹתָן עַל גַּבּוֹ מֵאֲחוֹרָיו; וְשֶׁדַּרְכָּן לִשָּׂא אוֹתָן מֵאֲחוֹרָיו, יִשָּׂא אוֹתָן עַל כְּתֵפוֹ; וְשֶׁדַּרְכָּן לְהִנָּשֵׂא עַל הַכָּתֵף, יִשָּׂא אוֹתָן בְּיָדוֹ לְפָנָיו, אוֹ יִפְרֹשׂ עֲלֵיהֶן (יג) בֶּגֶד וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִשִּׁנּוּי הַמַּשָּׁא; וְאִם אִי אֶפְשָׁר, כְּגוֹן שֶׁזִּמֵּן הַרְבֵּה (יד) אוֹרְחִים וְצָרִיךְ לְמַהֵר וּלְהָבִיא לִפְנֵיהֶם, עוֹשֶׂה כְּדַרְכּוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּנוֹשֵׂא עַל הָאָדָם אֲבָל עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה לֹא יָבִיא כְּלָל.
באר היטב
(יג) בגד. עיין סי' ש''כ סעיף ו': (יד) אורחים. אפי' מאותה עיר מ''א. ועיין סי' של''ג סס''א: