אֵין נוֹתְנִין נֵר עַל גַּבֵּי (טו) אִילָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, דְּחַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יָבֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאִילָן.

אֵין פּוֹתְחִין נֵר שֶׁל חֶרֶס, דְּהַיְנוּ בְּעוֹדוֹ רַךְ כְּמוֹ בֵּיצִים שֶׁל יוֹצֵר לִמְעֹךְ אוֹתוֹ בַּיָּד לַעֲשׂוֹת לוֹ בֵּית קִבּוּל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כְּלִי.

אֵין חוֹתְכִין הַפְּתִילָה לְב', אֶלָּא אִם כֵּן עַל יְדֵי שֶׁנּוֹתֵן שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ בְּפִי שְׁנֵי נֵרוֹת וּמַדְלִיקָהּ בָּאֶמְצַע; וְהוּא שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ (טז) לִשְׁתֵּיהֶן.