בַּיִת שֶׁהוּא מָלֵא פֵּרוֹת מוּכָנִים (יא) וְנִפְחַת, נוֹטֵל מִמְּקוֹם הַפְּחָת.
מְסַלְּקִין (א) תְּרִיסֵי (פי' קְרָשִׁים שֶׁנּוֹעֲלִים בָּהֶם הַחֲנוּיוֹת) חֲנוּיוֹת (ב) וּמַחֲזִירִין אוֹתָם בְּיוֹם טוֹב, כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיא תַּבְלִין שֶׁהוּא צָרִיךְ לָהֶן וְלֹא יִמָּנַע מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם צִיר בָּאֶמְצַע; אֲבָל יֵשׁ לָהֶם צִיר מִן הַצַּד, אָסוּר, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְקַע; וְשֶׁאֵין לָהֶם צִיר מִן (ג) הַצַּד כָּל עִקָּר, אֲפִלּוּ בַּבַּיִת מֻתָּר לְהַחֲזִיר.
באר היטב
(א) תריסי. פי' דלתות חנויות של שידה תיבה ומגדל שאינן מחוברים לקרקע אבל במחוברין יש בנין וסתירה כמ''ש סימן שי''ג ואסור לסלקן ולהחזירן. אחרונים: (ב) ומחזירין. דאם יהא אסור להחזירן לא ירצה לפותחן דיחוש שמא יגנובו אבל כשעומדין החנויות בבית אסור להחזירן דלא חייש שם לגניבה. מ''א: (ג) הצד. פי' שיש לו ציר למעלה ולמטה. וכתב ב''י דהיינו דוקא שצריך להסיר הקרש שבו הציר כדי לפתוח דאלו בפותח ונועל בעוד שהוא קבוע ודאי שרי דאל''כ יהא אסור לפתוח הבית בשבת עכ''ל והוא פשוט דאם בפותח ונועל לחוד אין איסור אפי' במחובר. ט''ז:
כֵּלִים שֶׁהֵם מְפֻצָּלִים, כְּגוֹן מְנוֹרָה שֶׁל חֻלִיּוֹת וְכִסֵא וְשֻׁלְחָן שֶׁהֵם חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת, מַעֲמִידִין אוֹתָן בְּיוֹם טוֹב; וְהוּא שֶׁלֹּא (ד) יִתְקַע.
באר היטב
(ד) שלא יתקע. פי' בחוזק. משמע דלא איירי ברפוי ואפ''ה שרי אע''ג דבשבת אסור כמ''ש סימן רע''ט בי''ט לא גזרו כיון דאין בנין וסתירה בכלים ומה''ט כתב מהרי''ל עכו''ם שהביא כתב חתום מותר לפתחו בי''ט וכתב המ''א ונ''ל דאם כתובין עליו אותיות או צורות אסור דה''ל מוחק עיין סימן ש''מ סעיף ג' וכ''כ הט''ז. ועיין שכנה''ג:
באר היטב
(יא) הפחת. מזה יש ללמוד דמי שיש לו לפתות טמונים בבור ופתחן עכו''ם בשבת או בי''ט דאין בהם מוקצה ומ''מ אם עשה העכו''ם לצורך ישראל אסור בכ''ש. מ''א ע''ש: