אֵין מְגָרְדִין בְּהֵמָה בְּמִגְרֶדֶת בְּיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁמַּשֶּׁרֶת שֵׂעָר.

אֵין מְיַלְּדִין בְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל מְסַעֲדִין אוֹתָהּ, שֶׁאוֹחֵז בַּוָּלָד שֶׁלֹּא יִפֹּל לָאָרֶץ, וְנוֹפֵחַ לוֹ בְּחוֹטְמוֹ, וְנוֹתֵן לוֹ דַּד לְתוֹךְ פִּיו.

בְּהֵמָה שֶׁרִחֲקָה וְלָדָהּ, מֻתָּר לְזַלֵּף (פי' לִשְׁפֹּךְ) מֵי שִׁלְיָתָהּ עָלָיו וְלִתֵּן מְלֹא אֶגְרוֹף מֶלַח בְּרַחְמָהּ, כְּדֵי שֶׁתְּרַחֵם עָלָיו; אֲבָל הַטְּמֵאָה אָסוּר לַעֲשׂוֹת לָהּ כֵּן. הגה: וְעַיֵּן לְעֵיל סי' רמ''ו (ס''ג בְּהַגָּה) אִם אָדָם מְצֻוֶּה עַל שְׁבִיתַת בְּהֶמְתּוֹ בְּיוֹם טוֹב.